ההחלטה לשנות את מעמדם של הדר גולדין ואורון שאול, מעידה שוב כי צה"ל מתקשה להתמודד עם לחץ של משפחות חיילים נעדרים או שבויים. החלטה זו, שקבעה מעמד נוסף על הרצף שבין שבוי לחלל, הגיעה בעקבות לחץ של משפחות גולדין ושאול. למעשה, צה"ל מתקפל מהמאמץ שעשה בשנים האחרונות לצמצם את המעורבות של משפחות נעדרים ושבויים ואת הלחץ שהן הפעילו וכתוצאה ממנו נגררו ממשלות ישראל לעסקאות חילופים שהסתיימו במחירים גבוהים מאוד עבור מדינת ישראל.

שיא הלחצים הללו שהובילו לאחת העסקאות הקשות ביותר - הייתה בעקבות חטיפתו של גלעד שליט, שבה ישראל נכנעה לחמאס ושחררה יותר מאלף מחבלים מבתי הכלא בתמורה לחייל ישראלי אחד. עסקת שליט היוותה חזרה על עסקה דומה שאירעה בשנות ה-80 במלחמת לבנון הראשונה, לאחר נפילתם בשבי של שלושה חיילי צה"ל והחזקתם בשבי בארגון הטרור של אחמד ג'יבריל.

בעקבות עסקת שליט, התקיימו דיונים, הן בצה"ל והן בדרג המדיני שבעקבותיהם הוקמה ועדה בראשותו של השופט ונשיא בית המשפט העליון לשעבר, מאיר שמגר. אף שהמלצות הועדה לא פורסמו רשמית, הודלפו פרטים שונים מהדו"ח, ובו נקבעו, בין השאר, כמה עקרונות יסוד לפיהם ישראל צריכה שלא להיכנע לסחטנות של ארגוני טרור ולהציג עמדה נחושה שבה תמורת גופת חייל, ישראל תחזיר גופה או גופות של מחבלים ותמורת שבוי חי תחזיר אסירים, מחבלים, אך ביחס פרופורציונלי.



נראה היה כי לאחר המלחמה האחרונה בעזה, מבצע צוק איתן, אכן צה"ל מבקש להתנהל על פי ההנחיות והעקרונות של ועדת שמגר ולכן מיהר גם להכריז על גולדין כעל חלל ועל שאול כחלל שמקום קבורתו לא נודע. אולם המשפחות סירבו לקבל את הגדרות צה"ל שהתבססו על ממצאים שלטענתן לא ניתן היה לפיהם לבסס את ההגדרות האלה.


בסופו של דבר, ההגדרות החדשות שאין להן ביסוס בדינים בינלאומיים לא ישנו בהרבה את המציאות. ישראל מנהלת מגעים עקיפים באמצעות גורמים בינלאומיים, במאמץ להחזיר את שרידי גופתו של גולדין ולברר מה עלה בגורל גופתו של שאול.

אין לשכוח כי החמאס מחזיק בשני אזרחים ישראלים שגם מצבם לא ברור, ולא ידוע מה עלה בגורלם. עד כה התעקשה ישראל שלא להיענות לדרישות חמאס ולשחרר מחבלים תמורת עצם קבלת מידע על גורלם, השאלה הגדולה היא האם עתה בעקבות ההחלטה החדשה של צה"ל, הגישה תשתנה וישראל תסכים "להגמיש" את עמדתה, שהייתה עד לאחרונה נחושה ביותר שלא להיכנע למה שמתפרש כסחטנות מארגון טרור.