בכלי התקשורת, בסימפוזיונים (אחד כזה התקיים השבוע באוניברסיטת בר־אילן) וגם בצה"ל (באירועי לימוד) החלו לציין בשבועיים האחרונים עשור למלחמה. מאז 1948 ניהלה ישראל 13 מלחמות ומערכות (לא כולל גל הטרור הנוכחי). לאחר כולן התעוררו שאלות לגבי התוצאות וההישגים, ולא תמיד היו להן תשובות ברורות. אך מלחמת לבנון השנייה היא היחידה שיצרה את הפער האדיר ביותר בין הדימוי שלה לבין תוצאותיה והישגיה בפועל ובדיעבד.
מאז ועד היום נשמר השקט בגבול לבנון, וחיזבאללה מורתע וחושש מפני סיבוב חדש עם ישראל. במהלך המלחמה ספג הארגון השיעי פגיעות קשות ביותר. מטהו בא־דאחייה שבדרום ביירות נהרס. המודיעין האסטרטגי היה טוב ואפשר לחיל האוויר לפגוע במכה מהממת תוך 34 דקות בטילים לטווח ארוך של חיזבאללה, שהוסתרו בבתים של אזרחים. כ־700 מלוחמי חיזבאללה נהרגו ועוד כ־1,000 נפצעו. אפילו את ההישג החשוב של חיסולו של עמאד מורנייה המיוחס לישראל בדמשק ב־2008, כשנה וחצי לאחר המלחמה, אפשר לזקוף לזכות ההצלחות הצבאיות והמודיעיניות של מלחמת לבנון השנייה.
עם זאת, אסור גם להתכחש לעובדה שצה"ל נכנס למלחמה ברמה מקצועית בלתי מספקת, עם תוכניות אופרטיביות חלקיות ועם מוכנות נמוכה ביותר של העורף. מהלך בלתי נסלח נוסף היה בהחלטה להאריך את המלחמה ביומיים נוספים, מיותרים וחסרי תכלית, שהובילו למותם לשווא של עשרות לוחמים. אלה הם ליקויים שאין להקל בהם ראש, ואפשר להניח שבעשור שחלף מאז המלחמה הליקויים שנתגלו הופקו והטעון תיקון תוקן.
אם כן, מה השתבש וגרם לעיוורונו של הציבור ולתחושת החמיצות שלו?
אך היו עוד אחראים לדימוי התבוסה. הם כוללים את נתניהו שהיה אז ראש האופוזיציה, ראש המטה שלו נפתלי בנט, והאלוף (במיל') עוזי דיין, אז אדם בעל שאיפות פוליטיות, שתוגמל היטב על ידי נתניהו ומכהן כיום בתפקיד יו"ר מפעל הפיס. מועצת יש"ע הייתה גורם נוסף שפעל במלוא המרץ ליצירת מצג השווא. המטרה שלהם הייתה להביא להפלת ממשלת אולמרט, ולשם כך הם החלו במסע ציבורי מקיף שתיאר את המלחמה כתבוסה ישראלית.
"נוצרה אווירה עכורה", אמר לי לפני שלוש שנים עמיר פרץ, שר הביטחון בממשלת אולמרט. "היה טרנד כזה - מי מבקר יותר בחריפות את המלחמה ותוצאותיה. חברו אליו אלופים בדימוס שהיו לפרשנים לרגע, עיתונאים ופוליטיקאים. המתקפות כוונו בעיקר כלפי. חבטו בי בלי רחמים ובלי קשר לעובדות".
דברים דומים אמר לי בכמה הזדמנויות גם אולמרט, המרצה עתה את עונשו. "למלחמה היו הישגים רבים. רק באיחור של שנים, יותר ויותר אנשים מבינים זאת ומוכנים גם להודות בכך. בראש ובראשונה יש שקט בגבול עם לבנון". במטכ"ל, כמו בפיקוד הצפון, מודים כיום כי המלחמה הייתה "הישג אסטרטגי". נכון, לחיזבאללה יש כיום יכולות רבות לאין שיעור מאלה שלפני עשור. יש לו 45 אלף חיילים ויותר מ־100 אלף רקטות וטילים. הוא צבר ניסיון קרב רב במלחמת האזרחים בסוריה. אך גם צה"ל השתפר לאין שיעור.
אין ספק כי אם תפרוץ מלחמת לבנון שלישית היא תהיה קשה ביותר, במיוחד לעורף, שבו צפויים למות מאות בני אדם. אך כל עוד נמשכת מלחמת האזרחים בסוריה - וסיומה לא נראה באופק - סיכוייו של סיבוב חדש אינם גבוהים. לא מעט בזכות הישגיה של המלחמה ההיא ב־2006, שרבים עדיין מסרבים להכיר בהם.