המודל הטורקי: מה שנתניהו יכול ללמוד מנסיון ההפיכה בטורקיה

המפסידים? המורדים, מודחי הצבא לשעבר ובעצם הצבא כולו; יריבו הקשיש והגולה גולן, החילונים, הליברלים, מערכת המשפט, התקשורת, שארית הדמוקרטיה הטורקית - וכמובן ארצות הברית, שכל כך משתדלת, אך חוטפת סטירת לחי מצלצלת, אולי כעוד קריצת פיוס של ארדואן לפוטין.

אז הנה הלקחים ממה שקרה לפני שלושה ימים בלבד בטורקיה; לקחים המיועדים לכולם, גם לנו – וממש לא אתפלא אם יש כאן מישהו, נחשו מי, מעריץ־שונא של השליט הטורקי, שכבר מתחיל ליישם אותם:

שצבא עם חשיבה מיושנת מהמאה ה־20 כבר לא מסוגל לבצע הפיכה פשוטה בשליט וברוב עמו, שראשיהם ורגליהם אומנם במאה ה־19, אך עיניהם במסכים של המאה ה־21.

שתיאורטית, אם שליט כזה רוצה להנציח את שלטונו וחייב קודם להיפטר מהעומדים בדרכו - גנרלים, יריבים פוליטיים, תקשורת, חילונים בעלי מעמד והשפעה, שופטים ועוד - אולי דווקא רצויה לו מהפכה קטנה ונשלטת כזאת, שכישלונה יהיה לו ניצחון מלא ושיכרון כוח מפחיד. אחרת, איך תוסבר היעילות המדהימה והמיידית בהוצאת ההמונים לרחובות, במעצרים ההמוניים ובסגירת רשתות האינטרנט? מיומנות כזאת לא הוכחה במניעת פיגועי דאע"ש ובמלחמה בכורדים, כידוע.

שכשליט, אתה חייב להבחין בהבדלי הכוח־להשחית של הכוחות הגלובליים ולדעת ממי לחשוש (פוטין) ולמי להתחנף (פוטין), במי לזלזל ולעלוב (ארצות הברית של אובמה, האיחוד האירופי) ועם מי לנהוג בזהירות (איראן, סין, דאע"ש).

שגם מנהיג אנטי־דמוקרטי, העוין את הרשתות החברתיות, יכול בתבונתו לעשות שימוש יעיל להבסת אויביו, בשם הדמוקרטיה ובעזרת הרשתות - והוא ינטרל את הדמוקרטיה ואת הרשתות ברגע שיסכנו אותו.

שבדיעבד, הגברת כוחו של ארדואן ומאסר אלפים ממתנגדיו יחזקו את האסלאם האקטיבי בארצו ובאזור. ארדואן יהפוך לנערצם של המוסלמים הסובלים באזורי מלחמות, כולל הפלסטינים. הכורדים, לעומת זאת, יהיו שוב בודדים במאבקם ועלולים להכות בייאושם בכוחות הצבא הטורקי המוחלש ולפגע שוב ושוב במרכזי טורקיה.

שגם נגד ארדואן היו המון חקירות ובדיקות משטרתיות בחשד לשחיתויות שלו ושל בניו – אבל הוא סילק את החוקרים בצ'יק. כשיימשח לסולטן בחסדי אללה, בארמונו המפואר - שום חוק, פרקליט ומבקר כבר לא יוכלו עליו. בטוח שאיזה מעריץ שלו כאן כבר מקנא בו על כך.

שאם תצלח דרכו, רג'פ טאיפ ארדואן עוד עלול להגשים את ייעודנו שלנו ולהיות אור לגויים. לכן, מהרו להתפייס איתו, יעלה כמה שיעלה (בפיצויי המרמרה, בפתיחת עזה ובמחיר הגז) – ואז אולי יזכה נתניהו בתפקיד חייו: מתווך מוסכם בין ארדואן, טראמפ ופוטין, ויביא לסטטוס קוו בין ארבעת בעלי האגו המוחלט.