דניאלה פז ארז, מנכ"לית פז הנדסה, הודתה שהענף מצוי כעת בתעסוקת יתר. "הגדלנו את התחלות הבנייה, ויעדי הממשלה מדברים על התחלות בנייה גדולות יותר. עודף הביקוש מוליד 'עיגולי פינות', ורואים את זה בשטח בהצעות המחיר שנותנים הקבלנים. השוק מצריך להכפיל את מספר המהנדסים, המפקחים והפועלים".
לקבלן יגאל דמרי היו נבואות זעם חריפות. "ימותו עוד אנשים", פסק נחרצות. "מדובר בענף מסוכן, מחובתו של כל קבלן לדאוג לפיקוח ולבטיחות. למדינה יש מספיק תקציבים לדאוג לעוד מפקחים, עם כל המסים שהיא גובה, אבל יש חברות שמקפידות פחות".
אוהד דנוס, יו"ר לשכת שמאי המקרקעין, סירב להשתתף בגל ההאשמות הנוכחי נגד הקבלנים. "אני לא מאשים יזמים שמחפשים לחסוך", אמר, "תשומות הבנייה עולות כל הזמן, יש מחסור בכוח אדם מיומן, והמדינה לא מוצאת פתרונות לבעיות. התוצאות עולות בחיי אדם".
גם תמיר דגן, מנכ"ל שיכון ובינוי נדל"ן, גילה הבנה ליזמים: "זה חוסר אחריות להגיב על האסון יומיים אחרי התרחשותו. מה שקרה אינו מאפיין את הענף". לדבריו, "לתוכנית מחיר למשתכן יש השפעה דרמטית. המחירים עלו באופן ניכר. התוכנית הכניסה למעגל הדיור אנשים נוספים שלא בהכרח תכננו לרכוש דירה. הבעיה היא שאין קרקעות, וזו עובדה, וכל בעל קרקע פרטית מעלה ומעלה את המחירים".
ארנון פרידמן, מנכ"ל קבוצת אשדר: "אנשים שמשתתפים במכרז לא בהכרח מתכוונים לגור שם, והם ימשיכו להיחשב מחוסרי דיור באזור המרכז לאחר שימשיכו לחפש דירה בשכירות. מחיר למשתכן לא יצר בלימת מחירים או ירידה. עליית המחירים רק תימשך".
התרעות פיקוד העורף