השבוע האחרון, סוף-סוף, מסיר את גיחוך היוהרה של "כל מה שאני רוצה, אני מקבל" מפרצופו הכמו זחוח של ראש הממשלה בנימין נתניהו (או נכון יותר, ראש הממשלה והנתניהו, על משקל ד"ר ג'קיל ומיסטר הייד, או השוטר הטוב והשוטר הרע, ובקיצור, רה"מיהו). החלטת בג"ץ שהנ"ל חרג מסמכותו לאסור על עבודות הרכבת בשבת, עם הכעס בציבור ובמפלגתו על מתקפתו הבוטה על השר ישראל כץ והסקר המלמד שיש עתיד וראשה יאיר לפיד גוברים עליו ועל מפלגתו אילו היו הבחירות נערכות עכשיו - די בהם לסדוק את האקסיומה של "ביבי לנצח". הפרנויה של רה"מיהו היא עכשיו מכל הכיוונים, 360 מעלות, לא כולל חקירות משטרה.

לכן מיהר ראש הממשלה להכריז שעל כולנו לקבל את החלטת בג"ץ ושיש עבודות שהכרחי לעשותן בשבת ושהשר חיים כץ יחליט. נימת דיבורו התקיפה הייתה כנזיפה בתאומו נתניהו, שגרם לכל הסמטוחה הזאת, שוד הרכבת הגדול ואינוס השבת, שלא כדרכה. אף מילת התנצלות לכץ האחר, שאותו ניסה רק שלשום להפוך, בביזוי ובהשפלה, לשעיר לעזאזל שלו, ונכשל. הרשו לי להניח, כך פרשניתנו לענייני ראיית חשבון, שזה הצעד השני, אחרי מרידת כץ בהראשון לציון, בדרך לפריצת הסכרים נגדו.

נתניהו נכנע ללחצים, אריה דרעי. צילום: יונתן זינדל, פלאש 90


נתניהו ראוי ל"קרדיט זהב" על כך ששבר את הסטטוס-קוו


אבל מה שמגיע, מגיע - ורה"מיהו בהחלט ראוי לקרדיט מהסוג שהוא נוהג לגזול מאחרים. לא. לא על פרויקט הנזק רב-הממדים, רכבות השבת, שהגה, תכנן, הפיק, ביים וכיכב בו, ושהריץ בו מאות מיליונים, כספים ואנשים - והכל, המאמץ והבלגן והכסף, הפרנויה והמאבקים, רק כדי להכניס שטוזה לישראל כץ ושיידעו כל השרים שחלילה להם להיות כולם ישראל כצים.


כי יותר מששמרה השבת על ישראל (כץ), היא שמרה על מעמדם של המוּרשים מטעם עצמם לתבוע מאיתנו לשמור את השבת כדרכם. עד עתה הם ידעו להעלים עין מחריגות והיתרים מסוימים ותוגמלו היטב על כך. מכיוון שגם צעירי החרדים, הבטלים מתורה וממלאכה, לוחצים עליהם לסחוט יותר בעניין שמירת שבת החילונים, קפץ רה"מיהו על ההזדמנות, כי מי כמוהו שומר נגיעה בשבת. מנהיגנו כפול הפרצוף שיבש את המציאות המיוזעת והעצים עוד יותר את כוח סחטני הדת. הוא גרם להשבתת הרכבות ולמכירת כולנו, כולל חיילי צה"ל החוזרים ליחידותיהם, כחמץ לחרדים. זאת בידיעה שאף חרד לא הרהר אפילו בפרישה מהממשלה, אם היו עבודות הרכבת מתבצעות בשבת.

אבל ראש הממשלה ונתניהו ראויים לקרדיט זהב על ששברו את הסטטוס-קוו המקודש זה דורות. בביטול היתרי הקבע לעבודה הכרחית בשבת פתחו, שלא בכוונה, את מערכת היחסים בין דת לחילונות ובין מדינה לדת לאפשרויות ריאליות יותר, כמו איסור על סגירת בתי עסק, בידור וספורט בשבת ותחבורה חופשית בשבת. אשרי המאמין שזה יקרה, אבל הקרדיט על השבירה ההיסטורית מגיע להם.

ואיך עכשיו, לאור הסקר, ייפתר המשבר בין ראש הממשלה לכץ ובין חרדים לחילונים? רה"מיהו, שחטף בעצמו את השטוזה, שניסה להטיל על ישראל כץ לפתור את הסמטוחה, שרה"מ ונתניהו יצרו. ממש בהפוכה: הזגג מנפץ שמשה ומטיל על הילד לתקן אותה. גם את הקרדיט של צ'פלין על הרעיון המבריק הזה גנב רה"מיהו, אבל בא בג"ץ ונשך את החתול שהכה את הכלב שאכל אותה בעד שני זוזים. חד גדיא.