בשבת שבה מכבי ת"א, מכבי חיפה, הפועל ת"א והפועל ב"ש אינן משחקות העפעוף הוא הפעולה הנפוצה של הצופה במשחקים. אירועים כמו כפ"ס-אשדוד ואשקלון-רעננה הם סיוטים שמומלצים לחוקרי המשטרה. אשקלון ואשדוד לא ישרדו בליגה ביכולת הזו. שתי הקבוצות, וגם יריבותיהן, הן ההוכחה שהליגה לא יכולה למנות 14 קבוצות, וגם עשר זה הרבה יותר מדי. נכון שיש פוליטיקה, ויש את הג'מעה של יורם באומן, אבל המגמה הזו תסתיים מתישהו.
איזי שרצקי אמר לפני הליגה שיש לו את ההגנה הטובה בליגה ויהיה קשה להבקיע נגדה. אז בשלושת המשחקים האחרונים קבוצתו ספגה שבעה שערים, ושבע נקודות מ-15 זה לא סחורה, זו אחיזת עיניים. ק"ש, בניגוד לסכנין, לא התמודדה עדיין עם מכבי ת"א, ב"ש ומכבי חיפה. היא התמודדה עם שלוש משש הקבוצות המיותרות בליגה. איוניר כבר ניסה חמישה בהגנה, ארבעה בהגנה והגיע הזמן שכל העשרה יתחילו לעשות הגנה. כי הידרדרות היא אפשרות סבירה כרגע הרבה יותר מהתקדמות.
בית"ר ירושלים הגיעה נפוחה מדי לחיפה. יותר מדי מחמאות שמעו חניכיו של רב"ש על הכדורגל האטרקטיבי שלהם, אבל הם רק עם ניצחון אחד בחמישה משחקים, על אשקלון. מרוב אטרקטיביות, קו ההגנה המצחיק עד כדי אומללות חונה 40 מ' משער היריב, כך שכל פס ל-20 מ' הציב את האדומים מול קליימן. אז כדאי להפחית לחץ אוויר מהנפיחות, להמשיך להתלהב מהאטרקטיביות לכאורה שהגנת חיפה הסתדרה איתה בקלילות ולחזור לשחק כדורגל. פרויקט השימור אתרים של אייבינדר, שכטר ואבוחצירה כבר סחט את כל המחמאות והקלישאות האפשריות. אפילו אלי טביב הפסיק להתרשם.
בהפועל חיפה נהנה אלי כהן מדקות אחרונות של נשימה חופשית מהמצור שמטיל עליו נציג הבעלים דורון אוסידון. הוא כבר סימן עליו איקס בשני המחזורים הראשונים, אבל המציאות עלתה על כל דמיון וכהן הביא תשע נקודות. כפי שהביא את ז'אורז'יניו לסכנין, הוא הביא לחיפה את אדילסון. בחור מוכשר, אולי מחר כבר יקבעו לו תג מחיר של 1.5 מיליון יורו, אבל אפשר לעצור נשימה. מול הכאילו-הגנה של בית"ר אתמול, ובכלל העונה, גם ליאור אסולין בחצי פרישה היה חוגג. אז לפני שאדילסון עולה למדף כסחורה לינואר, נחכה קצת, נגיד עוד עשרה משחקים, לפני התג מחיר.
היום מתחיל המחזור. הרכבת חוזרת לעבוד. נראה כמה קרונות משא יציב גיא לוזון מול מכבי ת"א. עד תחילת הדרבי עוד אפשר להתרגש.
התרעות פיקוד העורף