אלא שלנתניהו שלושת הדברים הללו דווקא לא גרמו נחת. במאמר פרשנות שהתפרסם בראשית השבוע ב"ניו יורק טיימס" נכתב כי אובמה ייפגש בניו יורק עם ראש ממשלת סין לי קצ'יאנג ועם ראש ממשלת ישראל בנימין נתניהו, "שתי פגישות שייבחנו מקרוב בגין סימנים של חילוקי דעות ושחיקה ביחסים שהיו מאופיינים במתיחות בתקופת כהונתו של ברק אובמה". להערכת גורמים דיפלומטיים במרכז האו"ם, הפגישה בין אובמה לנתניהו, שהוגדרה "ידידותית" ולוותה כנהוג בצילומים של שני המנהיגים מחייכים, לא פתחה תקופה חדשה של אמון וקרבה ביניהם.
כצפוי, הנשיא אובמה ביקר את מדיניות ההתנחלות והבנייה בשטחים ותבע מנתניהו את קידום הפתרון של שתי מדינות לשני עמים. לדברי דיפלומט מערבי, לנשיא אובמה, שבקרוב יעזוב את הבית הלבן, "נותרה מעט מאוד השפעה כדי להזיז דברים בסכסוך ישן ומתסכל". ההערכה היא שאובמה לא רצה שמהפגישה שלו עם נתניהו ייווצר רושם של לחץ אמריקאי על ישראל, שעלול לעורר כעס בקרב יהודים ולקלקל להילרי קלינטון את שיעורי התמיכה הגבוהים בקהילה.
נאומיו של ראש הממשלה במליאת העצרת תמיד היו מלאכת מחשבת מבחינה רטורית. אבל מהבחינה המדינית המעשית אינם מניבים שום התפתחות חיובית של ממש לקידום ההידברות בין ישראל לפלסטינים. משיחות שלא לייחוס עם דיפלומטים בכירים עולה ומשתמע חוסר אמון גורף בראש הממשלה. "פשוט לא מאמינים לו", דיפלומטים אומרים.
בכל מה שנוגע לקהילה היהודית, ראש הממשלה נתניהו נמצא בצרות. הרוב המכריע של הקהילה הוא רפורמים וקונסרבטיבים שרואים בנתניהו האחראי העיקרי לכך שהסכם הפשרה בנוגע לנגישות לכותל המערבי לא מיושם אף שאושר בממשלה. משיחות עם רבנים רפורמים בכירים עולה כי ראש הממשלה הוא כמעט אישיות בלתי רצויה. גם במגזר האורתודוקסי, הנוטה ברובו לימין, רווחים גילויי מורת רוח כלפי נתניהו. רבנים ובכירים בקרב האורתודוקסים מאשימים את ראש הממשלה גם במשבר השבת.
"יש לו מזל שהרבנים הרפורמים מאופקים ומנומסים", אמר בשיחה עמו רב רפורמי. "אם היה לנתניהו עסק עם חסידי סאטמר, אלפי חסידים היו מפגינים נגדו מול בית המלון שבו הוא שהה, ולא רק מול עצרת האו"ם".
התרעות פיקוד העורף