למה נמאס לי מהצפון: אחרי 42 שנה הבנתי מה חשוב בחיים

לתושבי הגליל יש חלק לא קטן במצבם. ביום הפקודה, הם אלו שמרימים את הפוליטיקאים על נס ואוכלים את הבלופים. ביום הבחירות הם לא יודעים לבוא חשבון עם השלטון

נועם אמיר צילום: ללא
מעריב אונליין - זכויות יוצרים
מעריב אונליין - זכויות יוצרים | צילום: מעריב אונליין
2
גלריה

כמה אפשר להבטיח שכביש 6 יגיע לצומת כברי? עד מתי יופרחו ססמאות כמו "מחברים את הגליל"? לתושבי הגליל נמאס מהבלוף, נמאס להיאבק על זכויות קיום בסיסית, כמו חינוך, רפואה ופרנסה. הגליל טוב לפוליטיקאים רק בססמאות, בפועל לא הייתה ממשלה אחת ששמה את הפריפריה על סדר יומה.

תקציב משרד הנגב והגליל (200 מיליון שקל) מספיק בקושי לבופה העשיר שמגישים בוועידות הגליל והנגב. כעיתונאי צפוני רדפתי 15 שנה אחרי הבטחות. מי לא בא לכאן, החל מראש הממשלה וכלה בשרים בכירים, שחיים ומתקיימים פוליטית בזכות הפריפריה.

אבל לא רק הם אשמים. לתושבי הגליל יש חלק לא קטן באשמה. גם לראשי הרשויות, שרצו לכנסת לזעוק ולהשליך גלילי נייר טואלט, יש חלק לא קטן בהזנחה. הרי ביום פקודה, יום הבחירות, התושבים הם אלו שמרימים את הפוליטיקאים על נס ואוכלים את הבלופים, וראשי הרשויות הם אלו שרצים להעניק תעודות אזרחות כבוד לראש הממשלה ושריו. ביום הבחירות אף אחד לא יודע לבוא חשבון עם השלטון, וממשיכים להמליך מלכים שקרנים.

שאלו אותי לאחרונה איך אני, איש גליל מלידה, ברחתי מהצפון. התשובה לכך פשוטה מאוד - נמאס לי. נמאס לעמוד שעתיים בפקקים כל בוקר רק כדי לחצות את הגליל המערבי ולהגיע לעבודה. נמאס לי שבשביל אבחון לילד אני צריך להמתין חצי שנה בתור וגם אז לנסוע ממעלות לחיפה.

אזור המפעלים במפרץ חיפה. צילום: שי לוי, פלאש 90
אזור המפעלים במפרץ חיפה. צילום: שי לוי, פלאש 90 | אזור המפעלים במפרץ חיפה. צילום: שי לוי, פלאש 90

וכן, גם אני הבנתי שעם כל הכבוד להטבות המס - החינוך, הרפואה, הנגישות והביטחון חשובים יותר ממה שיש לצפון להציע.

תגיות:
צפון הארץ
/
מחאה
פיקוד העורף לוגוהתרעות פיקוד העורף