"הם לא פחדו, ישר דקרו, רצחו": אחרי סערת הרגשות עקב סיפור הרצח של ג'ורדן אזולאי מספר הבחור שמספק הצצה נדירה אל סיפורם הפלילי והעצוב של גיבורי נעוריו העבריינים מראשון לציון, מדוע וכיצד חוסל גם בר כהן על ידי מנהיג הכנופיה סאיו ואחד מאנשי המבצעים הבכירים שלה, עד המדינה שוורצמן. כתבה שנייה בסדרה.



"לא אכפת לי מה שלושה עדי מדינה אמרו במשפט של ארגון מוסלי ובפרשה 1131, וגם לא מה אתם בתקשורת פרסמתם, אני רוצה שתספרו את האמת. בר כהן נרצח רק כי הוא תכנן לרצוח את סאיו כנקמה על רצח ג'ורדן", אומר גולן ומתאר קודם את יחסי הכוחות בכנופיה. "הכי חזקים בקריה היו דודו אמויאל וסאיו, שהיו חברים טובים, ואם הם לא היו מסתכסכים, כל החבר'ה היו בחיים. כשדודו נכנס לכלא, סאיו תפס פיקוד ואז כולם קלטו שהוא עבריין בסדר גודל של שמעיה אנג'ל או יצחק אברג'ל. מי שהכיר יודע שסאיו היה רוצח בדם קר. היית מסתכל עליו לא טוב ולמחרת הוא רוצח אותך. בשלב מסוים סאיו נגנב, התחיל להתחזק, להתפלל, היה מניח תפילין, שומר תענית 20 יום, אבל אחרי התענית לא הייתה לו בעיה לקחת חבר ולעשות מישהו, להוריד, לרצוח. זה היה סאיו".



אחרי שג'ורדן נעלם ב־27 בספטמבר 2011, החברים מ"כנופיית הפרחים" סייעו להוריו "לחפש" אותו והרבו לבקר בביתם. גם סאיו ובר שמרו על קשר הדוק עם הורי הנעדר. "פתאום נפל לבר האסימון, שהחברים שלו הם אלה שרצחו את ג'ורדן בעצם, ואז הוא נעלם להם. סאיו הבין שאם בר חתך, לא בא לשכונה, לא מתקשר, אז הוא מתכונן לעשות אותו, כי הוא בחור מסוכן".



בר כהן עזב את ראשון ושכר דירה בבת ים, אלא שהחברים מראשון לא עזבו אותו. "שוורצמן הסיע את סאיו לדירה של בר, שהיה עם כמה מחברי הילדות הטובים האלה שלו, שמעו מוזיקה וכאלה", מספר גולן דברים ששמע לדבריו ממקור ראשון על מה שקרה ב־30 בינואר 2012. "סאיו צלצל באינטרקום וביקש מבר לרדת. החברים ניסו למנוע ממנו, אבל בר שם עליו שכפ"ץ ואמר לחבריו, 'זה סאיו, אני חייב לרדת', וככה זה נגמר, בכמה יריות. אם סאיו היה בחיים, המשטרה הייתה אומרת בוודאות מי רצח את בר כהן, אבל בגלל שסאיו נרצח, והנהג הפך לעד מדינה, הסיפור הזה הושתק".



בחייהם ובמותם לא נפרדו. ג'ורדן אזולאי (מימין) ובר כהן. צילום: באדיבות פוסטה




בין כל הרציחות האלה, כשהמשטרה עוד לא הייתה בתמונה, הייתם מדברים על מי עשה ואת מי?
"מה פתאום, אתה יודע איזה חכמים הם היו, פיקחים, אינטליגנטיים, זה לא אשקלון, אחי. בחורים צעירים על רמה, ג'ינסים מעוצבים, משקפי שמש יוקרתיים, מרצדסים. אומנם לקחו חאווא מאנשים, אבל עם כבוד ועקרונות של פעם. אין לדבר מלוכלך, רק לסאיו הייתה הפריבילגיה להישאר ערס פסיכי. בכדורגל, אם היית חוטף לו כדור, הוא היה משתולל, מלכלך. כל חבורת הרוצחים והנרצחים מהקריה היו משחקים כדורגל במגרש של מקיף ה'. יום אחד צוות של יאחב"ל באו לכדורגל לעצור את בר, אמרו לו אתה חשוד ברצח, כל השחקנים רבו עם השוטרים, היה שם בלגן בטירוף".



אז לאן נעלמה החברות והאחווה?
"גם אני שואל את זה עד היום, אחי".



האופנוען הג'ינג'י

אפרופו חברות ואחווה, צריך לחזור לחיסול של שמוליק דוד ואלכס לרנר שנלווה אליו במקרה כדי להבין את משקל הערכים הללו בעולם הפשע בכלל, ו"כנופיית הפרחים" בפרט.



שמוליק דוד היה צעיר ג'ינג'י גבוה שגדל בשכונת כרמים הסמוכה והיה חבר פעיל ב"כנופיית הפרחים". "הוא היה חולה אופנועים שמגיל 12 חרש את העיר והחולות עם מוטור קרוסים, ג'ינג'י אשכנזי שנראה חנון ונהיה האופנוען של החבורה", מתאר גולן ומפנה לכתב האישום המרכזי בפרשה 1131, שם נטען כי דוד הסיע את ג'ורדן על האופנוע לזירת הכיפה האדומה בחולות, והשתתף בקטילה שלו שם יחד עם עד המדינה שוורצמן, וגם נהג באופנוע אשר שימש לרצח רמי עמירה יחד עם צביקה פוגל.



"סאיו, בועז וצביקה הכניסו את הקטע של המטענים", אומר המספר הצעיר. "אם סאיו היה הכוח והרוע בכנופיה, בועז אדרי היה המוח של הכסף והמתכנן הראשי של כל החיסולים, וצביקה פוגל היה המוציא לפועל".



לפי כתב האישום, שנה לאחר שסאיו חוסל החליטו שותפיו לדרך לחסל את שמוליק דוד. "שמוליק חוסל ברכב המאזדה של בועז אדרי, בזמן שבועז היה בספרד כמובן. ולמה הם רצחו את חבר הילדות שלהם? כי שמוליק רצח את ג'ורדן יחד עם שוורצמן והיה ברצח של רמי עמירה, אז הם אמרו, 'די, הוא אבא לילדים, זה ילשין עלינו יום אחד'.



"זו הייתה כיפה אדומה קלאסית, כשבועז היה בספרד מלכדו את הרכב שלו עם מטען חבלה. באותו בוקר צביקה פוגל וניר ועקנין היו בדירה של בועז בקריית ראשון, ושמוליק הגיע עם לרנר. כל הארבעה יצאו מהדירה ונכנסו לאוטו בקטע של 'יאללה בואו ניסע', ואז ועקנין אמר 'רגע אני רוצה לקנות סיגריות', וצביקה אמר מיד אחריו, 'אה רגע, אני נכנס לפרחים לחרבן', וככה מיד לאחר ששניהם יצאו מהרכב ונכנסו למרכז המסחרי זה בום, התפוצץ. שמוליק ואלכס התרסקו. אחד החברים שהגיע למקום וראה את צביקה בוכה בקיוסק אמר לו 'בוא ננקום', אז צביקה אמר לו, 'לא, עזוב, אני טס לספרד, לא יכול להישאר כאן יותר'".



איפה ועקנין עכשיו?
"הוא מנסה לגדל את החבורה הצעירה יותר בקריה".



וצביקה פוגל?
"עצור, הוא נאשם בכמה תיקי רצח".



ובועז אדרי?
"ואללה לא יודע להגיד מה הקטע שלו". 



רשימות נוספות של אמיר זוהר ב־POSTA.CO.IL