כבר היו דברים מעולם. מאבקים בין נשיאי בית המשפט העליון לבין שרי משפטים אינם דבר נדיר. רק שבדרך כלל הם נעשו תוך כיבוד כללי המשחק וההגינות הציבורית ולא דלפו החוצה. גם בנושא של מינוי שופטים, הצדדים הקפידו על הכלל, שלפיו כל מה שנמצא בחדר הוועדה לבחירת שופטים, נשאר בחדר.
בית המשפט העליון הוא עדיין מעוז שמירת הדמוקרטיה של מדינת ישראל. הכנסת כבר לא. אני סבור שהציבור לא ייתן לפוליטיקאים להביס את בית המשפט העליון. זאת משום שהוא יודע שאם ייתקל בעוולה שלטונית, רק בג”ץ ייתן לו מענה הוגן. יש קווים אדומים שגם פוליטיקאים לא יכולים לחצות, גם אם יש להם רוב. עליהם לדעת שאם הם יגזימו, הם ייתקלו בזעם הציבור - ובלי הציבור הם אבודים.
בשורה התחתונה: ניסיון העבר מלמד שבסופו של דבר תימצא פשרה. אני גם בטוח שראש הממשלה בנימין נתניהו ושר האוצר משה כחלון - שבהחלט מוכיחים אחריות, כבוד ושיקול דעת בהתנהלותם מול המערכת המשפטית - יבלמו את הפוליטיקאים המסיתים והדורסניים.
התרעות פיקוד העורף