אילנה דיין הצטרפה אתמול לרשימה שחורה שממנה אין יציאה. נמצאים בה מתי מעט שהעזו להכניס את ידם אל האש עצמה, ולשרוד כדי לספר. המאפיין את שוכני הרשימה הזו הוא שהם יואשמו מעכשיו ועד סוף הדורות ב"רדיפת ראש הממשלה ורעייתו", בעודם נרדפים עד צוואר בעצמם. יש רשימה נוספת, ארוכה בהרבה, של אלה שהיו שם, או יודעים מה מתרחש שם, ושותקים. הם לא סתם שותקים. הם חוששים לעתידם, לפרנסתם, לבריאותם הנפשית. אילנה דיין עברה אתמול מהרשימה הזו לרשימה שלנו. ברוכה הבאה, אילנה. משורה ישחרר רק המוות.
על הסיפור של ורד סויד אפשר לכתוב סאגה שלמה. האשה המדהימה הזו, מפרנסת יחידה, שפילסה דרך והגיעה להישגים מופלאים ולקריירה מרשימה (הייתה ראש העיר הראשונה בישראל), ספגה בלשכת נתניהו סאת השפלות ומרורים איומה. היא סיפרה אתמול רק טפח ממה שבאמת קרה שם. צפו בתוכנית שוב, הביטו בעיניה העצובות, הכבויות. הן לא היו כאלה לפני שבני הזוג נתניהו נכנסו לתפקידם.
גם את פרשת מימון העסקתה של אודליה כרמון בשירותו של נתניהו לפני כעשור קראו קוראי "מעריב" כמה פעמים בעבר. הפעם אודליה עצמה פירטה את השתלשלות האירועים. הסיפור המלא גדול וחמור בהרבה. על הסיפור הזה, ועל רבים מסוגו, מגן עכשיו היועץ המשפטי לממשלה, אביחי מנדלבליט, בתירוצים שונים ומשונים. הוא מזכיר קצת את יעקב עמידרור, שגילגל אתמול עיני עגל מול המצלמה. הוא היה שם, אבל לא ידע, לא שמע ולא ראה. זה האיש שהיה מופקד על אגף המחקר באמ"ן. עלוב ומעליב.
התרעות פיקוד העורף