ניתן לעשות זאת רק במשא ומתן ובהסכמה עם בעלי הקרקע או אם מדובר בהפקעה לצורכי ביטחון. אלא שמגורים של מתנחלים מעולם לא הוגדרו כצורכי ביטחון ואין סיבה שיוגדרו כך. לפיכך הורה בג"ץ כבר לפני שנתיים לפנות את הבתים האלה עד 25 בדצמבר 2016. ניתנו לממשלה שנתיים תמימות למצוא פתרונות העומדים במבחן משפטי על מנת שהתושבים שקיבלו, כאמור, אישור לבניית בתיהם בעבר, לא ייפגעו באופן לא מידתי.
חוות דעתו של היועץ המשפטי, ד"ר אביחי מנדלבליט, המחייבת את כל רשויות הממשל, היא שהחוק הוא לא חוקתי ואם יחוקק קיים חשש מוחשי שבג"ץ יבטל אותו. בנסיבות אלה פנה ראש הממשלה, על דעת כל סיעות הקואליציה, כולל הבית היהודי, וביקש מבג"ץ ארכה נוספת כדי למצוא פתרון צודק והוגן שיעמוד במבחן החוקתי.
בג"ץ טרם נתן תשובתו, אך לאנשי סיעת הבית היהודי זה לא ממש אכפת. וכך, תוך ביזוי בית המשפט העליון שעדיין מתלבט עם תשובתו, הם העלו לוועדת השרים לענייני חקיקה, שהיא שלוחה של הממשלה, את הצעת חוק ההסדרה ועקפו את הבג"ץ. את הבית היהודי יותר מעניין לרצות את תומכיה מאשר לקיים סדרי שלטון ומשטר תקינים במחיר ביזויו והשפלתו של בג"ץ.
ומה עושה שרת המשפטים שקד? במקום לצנן את הרוחות ולהרגיע, מה שעושים שרי משפטים בדרך כלל, היא שופכת שמן למדורה ומסרבת בגסות לבקשתו של ראש הממשלה לדחות את הדיון בהצעת החוק עד לאחר החלטת בג"ץ. היא מניחה אקדח נוסף על השולחן של בית המשפט העליון. אני מניח שהשופטים לא יאהבו את האיום וגם יגיבו בהתאם, וכך היא תשיג תוצאה הפוכה.
למרבה הצער והאיוולת, משיקולים טקטיים פוליטיים קטנוניים החליטה ועדת השרים לתמוך בחוק המטורלל הזה. אך אל דאגה, יש להניח כי יוגש ערעור למליאת הממשלה ושם ראש הממשלה הוא שקובע את הלו"ז ובסמכותו להקפיא את החוק בהמתנה. וגם אם בסופו של דבר הכנסת תאשר אותו, יש לצפות בסבירות גבוהה שבג"ץ יפסול אותו.
אז הפוליטיקאים הרוויחו נקודות קטנות וחסרות חשיבות ומדינת ישראל והדמוקרטיה הפסידו בגדול.
התרעות פיקוד העורף