אמש היה הירח במיקום הכי קרוב לכדור הארץ מאז שנת 1948, אך  מהחדשות ומהדיווחים על הבעיות והנושאים שמעסיקים את הממשלה ומהחלטות שאושרו בכנסת, מצטיירת ישראל כפלנטה המתרחקת יותר ויותר מהעולם. חוק ההסדרה, עמונה, חוק המואזין והתלהמות הימין לחידוש הבנייה בהתנחלויות חשפו עיוורון מוחלט למתרחש בזירה האמריקאית הפנימית. אלה מבטאים אטימות טוטאלית למציאות המדינית הבינלאומית ולהלכי הרוח במיתחם מרכז האו”ם בניו יורק, בעקבות בחירתו של דונלד טראמפ לנשיאות. 

בבירות המעצמות ובהנהגות הארצות המרכזיות והמשפיעות בעולם המערבי, המדיניות עכשיו היא “שב ואל תעשה”. מנהיגים וראשי ממשלות מסוגרים בלשכותיהם, מעריכים, בוחנים ומתייעצים עם שגריריהם בוושינגטון ובמרכז האו”ם מה לומר ואיך להגיב, אם בכלל, על האיש הבלתי צפוי שיחזיק בכהונה העוצמתית ביותר בעולם החופשי. אף אחד במרכז האו”ם לא מדבר על השאלה הפלסטינית. זה בכלל לא מעניין עכשיו. אבל מי שבכל זאת דוחפים קדימה את נושא הסכסוך במזרח התיכון ועושים הכל כדי שהנושא לא יישכח לרגע הם שרים בממשלת ישראל, חברי כנסת ופעילי מחנה הימין.

ברק אובמה. אם יעביר יוזמה באו"ם, יהיה זה באשמת בנט. צילום: רויטרס
זה מדהים. אם בשבועות הבאים תעלה לדיון ולהצבעה במועצת הביטחון של האו”ם יוזמה אמריקאית לקידום השלום במזרח התיכון, יהיה זה לא באשמת הנשיא האמריקאי, ששמו האמצעי הוא חוסיין, אלא באשמתו של שר בממשלת ישראל ששמו העברי נפתלי. אם ברק אובמה יחליט ליצור תקדים ולא להטיל וטו על הצעת החלטה צרפתית, שישראל מאוד לא אוהבת, יהיה זה באשמת הימין בישראל וההתלהמות של פעיליו ודובריו. 

משיחות עם דיפלומטים וגורמים מדיניים בניו יורק משתמע כי לנשיא אובמה לא היתה כוונה ברורה וסופית ליזום בשבועות האחרונים לכהונתו מהלך משמעותי במועצת הביטחון לקידום פתרון מדיני לסכסוך הישראלי־ערבי. לדברי דיפלומטים המקורבים למשלחת האמריקאית, הנטייה שהסתמנה בקרב צמרת הבית הלבן לאחרונה היתה דווקא לנטוש את הנושא הישראלי־פלסטיני. גם שר החוץ ג’ון קרי ידוע בקרב דיפלומטים וגורמים מדיניים באו”ם כמי שגורס שאין טעם לדחוף עכשיו מהלך אמריקאי בנושא, שלא יוסיף כבוד למדיניות החוץ של ארה”ב – ומי כמו קרי יודע זאת.  

הנשיא המיועד טראמפ. התגובה הישראלית מראה על חוצפה וחוסר הבנה. צילום: Getty
אבל חוק ההסדרה וההצהרות על כוונה לנצל את בחירתו של טראמפ לחידוש הבנייה בהתנחלויות, מתקבלים ומתפרשים בבית הלבן כהתרסה מחוצפת נגד הנשיא היוצא וככוונה זדונית מצד הימין בישראל להביך ולהעליב את אובמה. הנשיא האמריקאי יתקשה שלא להבליג. בבית הלבן יצטרכו לשקול כעת אם ליזום מהלך אמריקאי במועצת הביטחון או לא להטיל וטו בהצבעה על היוזמה הצרפתית.
תהייה ההחלטה שתתקבל בבית הלבן אשר תהייה, מי שישאו באשמה ובאחריות המלאה לגביה יהיו השר נפתלי בנט ועושי דברו. בהתנהלות שגויה, הזויה ומופקרת מבחינה מדינית ופוליטית, הם שדחפו בכוח לקידמת הזירה הבינלאומית את השאלה הפלסטינית והם שאכפו על הנשיא ברק אובמה לשקול מחדש יוזמה אמריקאית, או ליצור תקדים ולא להטיל וטו על ההצעה הצרפתית. וכל זאת כשבפתח ממשל אמריקאי חדש ובלתי צפוי  - העיתוי הכי שגוי, הכי מופרך והכי הרסני, ביטוי להיעדר מחשבה ולחוסר תבונה מדינית.