היוזם היה, על פי גרסתו של ברקת, מפקד חיל הים צ'ייני. שטייניץ כנראה לא ידע למה בדיוק זה קורה, אבל נוצל על ידי חבריו ששיטו בו. לשטייניץ ולאבריאל בר-יוסף מערכת יחסים רבת שנים וכנראה שמישהו הצליח להמציא תירוץ שישכנע את שטייניץ לזרום עם המהלך הבעייתי, בלשון המעטה. חובה להוסיף כאן ששר האוצר שטייניץ מאשר את קיומה של הפגישה ומכחיש בתוקף כי היה שותף לקנוניית הדחתו של ברקת. כל שאר המעורבים, מכחישים בתוקף. והנה הסיפור בהרחבה:
ברקת סיפר כי ב-2009 הגיע מפקד חיל הים דאז צ'ייניי מרום לביקור בגרמניה ותואמה לו ארוחת ערב עם מנכ"ל המספנה. הוא הגיע בשעה איחור וכבר בהליכה לקראתנו הוא לפתע אומר "שוב ברקת? מה הוא עושה כאן?". המנכ"ל אמר לו שאני האיש שלהם, בדיעבד הסתבר לי שזה היה האיתות הראשון. באזור מאי-יוני 2009 הגיע אותו מנכ"ל לביקור בישראל. תואמה לנו פגישה עם מפקד חיל הים. אנחנו עומדים להיכנס לפגישה - המנכ"ל, פקיד בכיר במשרד הביטחון ואני, אבל לפתע בא אלינו בר יוסף ואומר לנו - מפקד חיל הים לא יקיים את הפגישה אם ברקת יעלה. היינו בהלם. הפקיד הבכיר אמר - מה זה השטויות האלה? בואו נעלה. המנכ"ל הגרמני אמר שבלעדיי הוא לא עולה אבל אני ויתרתי ועזבתי את המקום. אמרתי לו לעלות לבד וקבענו לדבר אחרי הפגישה.
אחרי הפגישה המנכ"ל התקשר אליי נסער, היינו מאוד קרובים והוא סיפר לי מה היה. בפגישה היו מפקד חיל הים ואבריאל בר יוסף. האלוף צ'ייני מרום אמר לו שאם ברקת ימשיך להיות הנציג של המספנה הגרמנית אז לא יוזמנו יותר צוללות ממנה. אני אזמין מהצרפתים, אמר. צ'ייני הוסיף שהנציג של המספנה צריך להיות גנור.
מהפגישה אצל מפקד חיל הים המנכ"ל נלקח ישירות לירושלים לפגישה אצל שר האוצר החדש, שטייניץ. המנכ"ל סיפר לי אחרי הפגישה שבפגישה אצל שטייניץ ישבו גם בר יוסף וגנור. "האיש הזה מטורף", אמר לי המנכ"ל. "אתה יודע מה אמר לי האיש של צ'ייני? שהוא רוצה 5% ". המנכ"ל התייחס לגנור. אני בכלל לא הכרתי את גנור,באותו ערב בארוחת ערב במלון שרתון לכבוד המנכ"ל ישב לידי אדם שלא הכרתי.
בלילה פגשתי שוב את המנכ"ל הגרמני והוא הגיע חיוור ואמר שמפקד חיל הים שוב הבהיר לו שאם גנור לא יחליף את ברקת, לא יוזמנו יותר צוללות מהמספנה הגרמנית. אני אמרתי למנכ"ל שהוא צעיר ויש לו קריירה שלמה לפניו ואני מוכן לוותר. שבעתי מעשרות שנות פעילות למען מערכת הביטחון הישראלית. לא דחוף לי להתעקש ולהישאר, למרות שטיפלתי בפרויקט הזה מהרגע הראשון והרבה דברים לא היו קורים שם בלעדיי.
המשטרה צריכה עכשיו לברר את המניעים שגרמו לאותה חבורה, בראשה מפקד חיל הים, להתעקש על החלפת המתווך באמצע הדרך, ללא סיבה נראית לעין. מי הרוויח מהמהלך הזה, וכמה?
האלוף במילואים צ'ייני מרום מכחיש מכל וכל. לזכותו ייאמר, כי כשעלתה הדרישה לרכוש עבור חיל הים צוללת שישית, בתקופת הרמטכ"ל אשכנזי, מרום היה זה שהתנגד בתוקף ואף שיגר מכתב התנגדות מפורש לקבינט. אם הוא היה קשור לכאורה לעמלת התיווך של גנור, מדוע יטרפד לעצמו את הבונוס? יחד עם זאת, אם גרסתו של ברקת נכונה, אין הדבר בהכרח מצביע כי צ'ייני הפך לשותף של גנור. יש אפשרויות רבות אחרות לדרך ולסיבה לשמה קידם לכאורה מפקד חיל הים את החלפת המתווכים.
התרעות פיקוד העורף