עם כל הצער והכאב, כך נראה בשעות אלה תא"ל אופק בוכריס, שנושא בתרמילו הצבאי צל"ש רמטכ"ל על אומץ לב. בהסדר הטיעון המתגבש אמורים למחוק לבוכריס את סעיפי האונס והוא יורשע כנראה בבעילה אסורה בהסכמה ובהתנהגות שאינה הולמת. מה שמצער ומדאיג הוא שבכל ההסדרים הללו אין סעיף אחד, קול אחד שיעורר את העניין המרכזי בסאגה הזו: היכן הביזוי של צה"ל, של הדרגה? ועדיין לא מדובר כאן באונס, בבעילה. מדובר בעניין הבסיסי ביותר: "אמת דיברתי".
מקצין בדרגה כזו, במעמד כזה, מצפים לראות ולשמוע לפני הכל את האמת, מצל"שניק עם אומץ לב היה מצופה שיתייצב מהרגע הראשון שבו הוא מואשם ויאמר: חטאתי, פשעתי, אני מוכן לשאת בתוצאות והעונש שמגיע לי. אומץ לב זה לא רק להסתער מול פני האויב, אומץ לב זה גם להתייצב מול האמת ולהישיר מבט. בוכריס ביזה את צה"ל, ערער את האמון שיש לרבים בצה"ל ובקציניו. עם כל הכבוד לצל"ש ולרקורד הצבאי, אני עם מפקד כזה לא הייתי יוצא למלחמה.