כן, יש לפרקטיקה הזו מגבלות וחסרונות. הרבה מאוד מגבלות וחסרונות. היא מאפשרת לאנשים לחסל קריירות של יריבים בלחיצת כפתור. היא מאפשרת להטיח שקרים בלי ביקורת ובלי בקרה. אבל למרות כל זה, כאמור, אני בעדה. כי הכוח שהיא נותנת לחלש חשוב לי יותר מכל. כי החזק יכול תמיד לענות או לתבוע או לנצל את כוחו כדי להלום בחזרה אם הטיחו בו אשמת שווא, ועבור החלש זה בהרבה מאד מקרים הכלי האפקטיבי היחיד. אלא מה? גם לשיימינג הזה צריכים להציב גבולות ברורים.
אין לי עניין להגן כאן על האיש. יתרה מכך, אני מפציר בכל אחת שהוא פגע בה שתמצא דרך להוציא את הסיפור החוצה. אם יש לה כוח, שתלך למשטרה. אם היא בוחרת בעיתונות, זה מצוין. אם היא מעדיפה את הרשת החברתית, זה גם בסדר. העניין הוא שבינתיים, עד שזה יקרה, נשמעות כאן דרישות בלתי סבירות שהאיש יפרוש מתפקידו או שראשי המפלגה שלו יראו לו את הדרך הביתה. וזה, כאמור, כשאין אף אחת שמוכנה להתייצב מאחורי איזושהי טענה נגדו. לא במשטרה, לא ברשת ולא בתחקיר של עיתונאי, שבדק את העובדות וחקר אותן וביקש תגובה ומוכן להסתכן בתביעת דיבה.
במקרה הזה מי שפרסמה את הסיפור וזכתה למחיאות כפיים ציבוריות אפילו לא נטלה על עצמה סיכון. היא הרי לא חשפה את השם. היא רק אמרה שהוא מהבית היהודי. זה הרשת שחשפה, וכאן נראה לי שהלכנו צעד אחד רחוק מדי. רגע לפני שאנחנו הורסים חיים של איש ושל משפחה, חייב להיות עוד מחסום אחד שאי אפשר לדלג מעליו.
קחו את סיפורו של עו"ד אורי קורב, פרקליט בכיר בפרקליטות מחוז ירושלים. לפני עשרה ימים חשף ערוץ 2 שמישהו העביר לידיעתו של היועץ המשפטי לממשלה את סיפורה של פרקליטה שעזבה לפני כמה שנים את פרקליטות המחוז, לפי הטענה, לאחר שקורב פגע בה. הוקם צוות מיוחד שבדק את הפרשה, האישה זומנה לפגישה ולפי הדיווחים סירבה להגיש תלונה או לשתף פעולה. בפרסום הראשון הסתפקנו בעובדה שמדובר ב"פרקליט בכיר".
בימים האחרונים, במקביל לחידוש הבדיקה, הוחלט לפרסם את שמו ואת תמונתו. אני לא יודע מה עשה או לא עשה קורב עם אותה פרקליטה. אני כן יודע שנכון לעכשיו אין לנו מתלוננת, ושהגברת שבה מדובר לא מעוניינת להוציא את הסיפור הזה החוצה או לספר מה בכלל קרה שם, אם בכלל קרה. כשזה המצב, לפחות נכון לעכשיו, אין לנו שום מידע רציני שיכול לרמוז אם יש כאן פרשה, אם לאו. אלא שבינתיים, על הדרך, שמו של האיש מסתובב בעיתונים ובאתרי האינטרנט כחשוד בעבירות מין.
חברה שרוצה להילחם בפגיעות מיניות צריכה לשרטט במדויק את רשימת כלי הנשק הלגיטימיים לשימוש במלחמה הזו. גם המלחמה הצודקת ביותר לא יכולה לאפשר לנו להכות על הדרך בכל מי שנקרה בדרכנו. אם בתום הבדיקה המקדמית יתברר שיש ראשית ראיה למשהו, יהיה לנו די זמן לערוף לחשוד את הראש. עד אז, לא יקרה כלום אם נלמד גם אנחנו לכבוש את יצרנו.