כאשר האינסטינקטומטר הורה להם לחשוד, הם עברו למוד מבצעי ותצפתו לעברו. כאשר עבר אוטובוס והחשוד לא עלה עליו, התאמתו חששותיהם והם הסתערו על היעד והכניסו אותו אחר כבוד למעצר. למחרת הובא החשוד לבית המשפט לצורכי הארכת מעצר בשישה ימים בחשד להחזקת כלי פריצה. כבוד השופט דוד שאול גבאי ריכטר שאל מה בדיוק קרה, ונציג המשטרה הבהיר כי השוטרים סברו שהחשוד החזיק בכלי פריצה, ולכן עקבו אחריו. לכן, לדעת המשטרה, הייתה עילה למעצר. "כשביקשו ממנו להזדהות", הסביר השוטר, "הוא השליך מידיו כלי עבודה מסוג קאטר צהוב". קאטר, כלי פריצה? תהה כבוד השופט. אכן אישר השוטר: "זהו כלי חיתוך". מצאתם את הקאטר על גופו? שאל השופט. הוא היה בסביבה, בטח השליך אותו, אמר השוטר. הקאטר (ירושלים! סכינאים! קאטר!) עצמו לא היה ברשות השופט בבית המשפט.
בצר לו פנה כבודו אל הסנגור עו"ד עיסא מחמדיה (אהה! זה כן בגלל הכיבוש) שייצג את החשוד מטעם הסנגוריה הציבורית. עורך הדין, עמיתו המלומד של השוטר, פנה לכבודו וטען כי "זוהי בקשה מופרכת המרתיחה את הדם. האיש הלך לתומו ברחוב, לא השליך שום 'קאטר', לא היה חשד סביר שהצדיק מלכתחילה את התנהגות הבלשים. במה חשדו בו? מה העילה? זה מעצר שווא וחוץ מזה האיש חירש".
"חשד סביר", הסביר השוטר, ויש לחשוד עבר פלילי. התברר שכבודו סבור שישיבה בתחנת אוטובוס וחשד בלתי סביר לכוונה פלילית הם לא סיבה למעצר ושחרר מיד את החשוד. מול הפרנויה של השוטרים יש פרנויה של קונספירטורים חובבים. בהנחה שאפילו השוטר הכי אלשיכי מבין שמדובר במעצר שווא, יש אולי סיבה נסתרת לכל התעלול הזה שאני יכול לחשוב עליה.
המשטרה בירושלים עוסקת באורח מתמיד בחיפוש אחר מודיעים, וזה עניין אמיתי וחשוב. אם במקרה לגמרי זהו הקייס שמאחורי הקייס, כדאי שהשוטרים יפנימו שצריך לעשות את זה במקצועיות, ולא כל השופטים ילכו עם התעלולים האלה במחיר פגיעה בחוק. או שאולי כל הסיפור הוא דווקא קהות חושים ולא חושים מחודדים יתר על המידה. כמו רופאים שלבם גס במטופלים אחרי המטופל המאה באותו יום או פקידים אחרי הנודניק האלף מאחורי האשנב, גם שוטרים הם בני אדם. הוכחות? זה בשביל חלשים ושמאלנים.
התרעות פיקוד העורף