חקירתו בישראל של איש העסקים הבינלאומי בני שטיינמץ בחשדות החמורים למתן שוחד, התקבלה אצל אנשיו בהפתעה רבה. הם כבר חשבו שהפרשה הזאת נמצאת מאחוריהם. זה לא עניין שבשגרה, שאיש עסקים שמושבו בישראל נחקר לבקשת שלטונות אירופאיים על עבירות חמורות לכאורה שבוצעו באפריקה. העובדה ששטיינמץ התגורר כמה שנים בז'נווה שבשווייץ וביקר בצרפת ובאנגליה, ואף רשות שלטונית לא טרחה לעצור אותו - תמוהה עוד יותר.

החשדות כנגדו בדבר מתן שוחד כבר פורסמו בתקשורת זרה כמו בכתבות ב"פייננשל טיימס", אבל דבר לא נעשה. החשדות נוגעים לפעילות בגינאה שבוצעה באמצעות חברת האחזקות הבינלאומית BSGR של שטיינמץ. ידע כל איש עסקים - ביבשת אפריקה הכול אפשרי. שלא במקרה, רק אנשי עסקים כמו לב לבייב או דן גרטלר פעילים במדינות היבשת ומצליחים לשרוד שם.
שטיינמץ חשוד כי שיחד לפני כעשור את הממשל הגינאי הקודם כדי להשתלט על זיכיונות לכריית עפרות ברזל תמורת 160 מיליון דולר. עד אז הוחזקו הזיכיונות בידי חברת המכרות האוסטרלית ריו־טינטו.

זמן קצר לאחר מכן החל שטיינמץ בכרייה ומכר מחצית מאחזקותיו תמורת סכום אסטרונומי של 2.5 מיליארד דולר. קבלת הזיכיונות הייתה כרוכה במאבקים לא פשוטים עם טייקוני עסקים בינלאומיים כמו מיודענו ג'ורג' סורוס. אותו סורוס הימר כנגד הבנק המרכזי הבריטי, וגרף לפני קצת יותר מ־20 שנים יותר ממיליארד ליש"ט. על פי ההערכות, דאגו מקורבי סורוס לספק את חומרי החקירה נגד שטיינמץ. קשה מאוד לדעת מה יעלה בגורל החקירה.
באי כוחו של שטיינמץ מכחישים את החשדות מכל וכל וטוענים שהמדובר בהמצאות של השלטון הנוכחי בגינאה. תוצאות החקירה מאתמול מספקים שתי תובנות: מצד אחד, שטיינמץ שוחרר לביתו ולא נעצר. מצד שני, כדי למנוע את אפשרות הימלטותו מהארץ הוא התבקש להפקיד ערבות בסכום שיא של 100 מיליון שקל - מחציתה במזומן.
מה הקשר הישראלי של איש העסקים המסתורי? וכן, שטיינמץ, יליד נתניה, בורח מהתקשורת. למעט מספר בודד של ראיונות נדירים, מעט מאוד ידוע עליו. הוא עצמו רואה את עצמו כישראלי ונוהג בהתאם. ילדיו שירתו בצה"ל ביחידות קרביות, אחד לחם בצוק איתן והאחר במלחמת לבנון השנייה.
הוא מתגורר בווילה מהודרת בארסוף שליד הרצליה ממש על קו הים. כמיליארדר הוא מאובזר בגאדג'טים ההכרחיים: מטוס פרטי, יאכטה מפוארת ומסוק.  הרומן העסקי הישראלי שלו נגמר בבכי: הוא השקיע בחברת סקורפיו נדל"ן שביצעה השקעות במזרח אירופה ונקלעה לקשיים. בעקבות כך ביצע תספורת של עשרות מיליוני שקלים לגופים המוסדיים. עם בנק הפועלים הגיע שטיינמץ להסדר.
קודם לכן הוא השקיע בחברת בייטמן הנדסה, שעסקה אף היא בתחום המחצבים ונמכרה לפני מספר שנים. כמו כן הייתה לו גם הרפתקה קצרה בתחום חיפושי הגז. הוא הקים את חברת נאמקס ומינה לעמוד בראשה את חברו יואב גלנט, שר השיכון (שבשל קשר זה סירב להצביע על מתווה הגז).
שטיינמץ, שהונו נאמד ביותר מ־5 מיליארד דולר, יכול היה להיות עשיר עוד יותר, לו היה נמנע מוויתור בעיתוי  אומלל על אחזקותיו בקידוח הגז תמר. פעילותו באירופה מתמקדת כיום בעיקר בעסקות נדל"ן גדולות. למרות הכישלונות, שטיינמץ עדיין מגלה עניין בעסקים חדשים בישראל, ומעת לעת מגיעים אליו עם הצעות עסקיות. עד היום הוא מנהל סכסוך אזרחי מול שלטונות המס על שומה שהוצאה לו לפני כעשור.
ועוד פרט קטן: אחד מחבריו הקרובים היה ראש הממשלה לשעבר אהוד אולמרט, ששימש לאחר התפטרותו מהתפקיד כיועץ מיוחד לשטיינמץ. גם בנו של אולמרט הועסק זמן קצר באחת החברות שלו. 
כיצד תסתיים החקירה הנוכחית? קשה מאוד לדעת. כדי להוכיח מתן שוחד יש צורך בזימון עדים. אם נכון שהחשדות מיוחסות לתקופה של לפני עשור, ואם יש צורך בעדים, מדובר בחקירה קשה ומסובכת מאוד.