בצעד חסר תקדים ביקש אתמול (רביעי) היועץ המשפטי לממשלה אביחי מנדלבליט מן הכנסת ליטול את החסינות של ח”כ באסל גטאס מפני חיפוש ומפני מעצר. הבקשה הועברה לוועדת הכנסת, שהחליטה, לאחר דיון, ליטול ממנו את החסינויות. ההחלטה הסופית היא של מליאת הכנסת ולאחר שזו תצביע היום על הסרת החסינות – ניתן יהיה לעצור את הח”כ במידת הצורך, ולבצע פעולות חיפוש שונות אצלו.
לחבר כנסת יש שני סוגים של חסינויות. הראשונה, המכונה “חסינות במילוי תפקיד”, מונעת העמדה לדין פלילי על מעשה, הבעת דעת או הצבעה, אם נעשו על ידי חבר הכנסת במילוי תפקיד או למען מילוי תפקיד. חסינות זו, שאינה ניתנת להסרה על ידי הכנסת, מגינה בעיקר על התבטאויותיו של חבר הכנסת במילוי תפקידו.
נדמה שאין ספק כי המעשים המיוחסים לח”כ גטאס אינם יכולים להיכלל בקטגוריה “במילוי תפקידו”. לפי פסיקת בית המשפט העליון, תפקידו של חבר הכנסת לא כולל ביצוען של עבירות פליליות מתוכננות ומכוונות. החסינות לא נועדה לעודד חברי כנסת לעבור על החוק.
על כן, יש להניח כי לכשתושלם החקירה ובהתאם לראיות, יגבש היועץ המשפטי כתב אישום. כבר עתה, כתב היועץ המשפטי, קיים בסיס ראיות מוצק ואיתן נגד גטאס.
נוסף על כך, יש לחבר כנסת גם חסינויות אחרות, מפני חיפוש ומעצר. אלה מכונות “חסינויות פרוצדוראליות”, וניתנות להסרה בהליך המתקיים בכנסת - ראשית בוועדת הכנסת ולאחר מכן במליאה. לאחר הסרת החסינות מפני חיפוש ומפני מעצר, ניתן להתייחס לחבר הכנסת כלכל אדם אחר ולנקוט נגדו בכל פעולה הנדרשת להמשך החקירה. אם ייעצר ח”כ גטאס, הוא ימשיך להיות חבר כנסת ישראל, דבר שיחייב התייחסות לזכותו להצביע בכנסת.
יש לזכור כי לחבר הכנסת אין חסינות מפני העמדה לדין פלילי. אם יוגש נגד ח”כ גטאס כתב אישום – והוא לא יתפטר מיוזמתו - הוא ימשיך לכהן בכנסת. החוק לא מאפשר להשעות או להרחיק חבר כנסת בשלב הגשת כתב האישום נגדו, אלא רק אם בסופו של ההליך הפלילי, הוא יורשע בבית משפט בעבירה שיש עמה קלון.