בבקרים האחרונים, בין פיהוק לקפה הראשון, מתגלה בפני תמונת מציאות מצערת. על הכריות והמצעים הופיעו בקביעות ובתפזורת שערות סוררות שעזבו את ראשי בחשכת הליל ויצאו לחפש את מזלן ביבשות מרוחקות. בתחילה התעלמתי. סירבתי לייחס חשיבות לנוטשות הבוגדניות. אם הן החליטו לעזוב, זו בעיה שלהן. אסתדר מצוין גם בלעדיהן. למרבה הצער, ההכחשה לא עזרה, והאובדן הראשוני הפך למפולת. בכל יום חברות נוספות יצאו לחפש להן חיים חדשים והותירו את פדחתי בודדה ובוהקת יותר ויותר.
כתוצאה מהאקסודוס ההמוני המצח הפך לדומיננטי יותר, מפרצים נחשפו, ומשיכות ידי החלו לחוש בחוסרים במה ששנים היה מקור גאוותי. בעקבות הגילוי אני מקפיד להתרחק מהמראה. פיתחתי זוויות לצילומי סלפי שבהן הראש נראה מלא. הטלתי וטו על חפיפות ממושכות, והביקורים אצל הספר הפכו להיות מתנצלים. מביכים. מנסים להסביר שזו לא התקרחות, אלא שמפו חדש בשילוב הקור העונתי. אבל האמת איתנה. על אף ההדחקה המילה שכל גבר ישראלי חרד ממנה נכנסה לחיי בעוצמה כבירה: "קרחת".
קולות מרושעים במוחי הצהירו בחוצפה, "כדאי שתתרגל. הקרחת תלווה אותך עד יומך האחרון. יא אבו גרעה". כנראה שהגיע הזמן להיפרד לא רק מהתסרוקת המפוארת אלא גם מכל הפריבילגיות שראש מלא מביא עמו. מאז שחר ההיסטוריה המערבית גבר בלי שיער נתפס כחלש, חסר און ובלתי אטרקטיבי. אוי ויי. אני גמור. שמשון הגיבור היה לשבר כלי אחרי הגאלח. הדיכאון הכה בו בעוצמה עזה כל כך עד שהמחשבה היחידה שעוררה אותו לחיים הייתה שימות כקמיקזה לצד כמה מאויביו.
נשירה הופכת אותנו במהירות הבזק מצעירים מלאי און לתחמנים זדוניים, שכל מטרתם היא לשמר את מעט רוח הנעורים שנותרה. רוכשים רכב ספורטיבי, משתזפים במכונה, מרימים משקולות, עושים קעקוע צבעוני, עונדים תכשיטים ובולעים ויאגרה כמו פיסטוקים. כל האפשרויות הללו לא ממש קורצות. ובלי קשר לפגיעה באגו, בגזרה שלי אובדן השיער זו צרה כפולה ומכופלת. לכמה מגישים פעילים בטלוויזיה יש קרחת? קשה לחשוב אפילו על אחד. ברגע שהבלורית הולכת, זורקים אותך למושבות עונשין מרוחקות מהפריים טיים של הערוצים המרכזיים.
אומנם אלה ימים מורכבים בכל הנוגע לחיים יבין ובכל זאת אומר, בלי קשר לכותרות, שתמיד סברתי ששערו הגלי סייע לו בשימור הקריירה המפוארת. אגב, לפני כארבע שנים, כשהתארח בתוכניות בוקר שהגשתי, נשבע שאינו חובש פאה והעניק לאחד מיושבי הפאנל את הזכות למשוך בשערו כדי לבחון את הקושיה המדעית. לא זז מילימטר. ההיגיון קובע שכשקרחת נוחתת על אדם הרואה עצמו כבעל שאיפות ציבוריות וטלוויזיוניות, הוא חייב למצוא מענה הולם ללקונה המתפשטת.
עבורי פאה לא באה בחשבון. עד היום המוטו "אין מנוס, אורי גרוס" (שהיום להבנתי עוסק בשלל פתרונות הקרחה) והפרסומת למוצר, שבה נראה אדם צולל לבריכה ויוצא ממנה כשלצדו נשים הטופחות בקלילות על ראשו המלא, הרתיעו אותי. נוסף לכך קיים חשש תמידי שחלילה אניח את הפאה עקום, ואז איראה בחוצות כאדם שפרוות עכבר קשורה לראשו.
פתרון פופולרי נוסף לבעיה יובא מתחום הבנקאות וזכה במהלך השנים לכינוי "הלוואה וחיסכון". אבי המנוח, שהתמחה בז'אנר, נהג למולל את אניצי שערו מצד לצד לכדי תפיחה מלאה ובעזרת מסרק צנוע יישר את כל הפרוצדורה למראה אחיד. ראש הממשלה לשעבר, שמרצה היום עונש מאסר, טיפל בפריזורה שלו באופן דומה, אך זו לא פעם מרדה בו והסתדרה בניגוד לתקנות ועל פי תכתיבי הרוח. אלופי ההלוואה התחכמו לפגעי מזג האוויר, ערמו כמות אדירה של קצות שיער וחזקוהו בספריי עד שהמבנה שהתגבש נראה לעתים כקן ציפורים ייחודי.
בסגנון הזה מתהדר היום נשיא ארצות הברית הנכנס, שהצליח להביא את הצירוף הקוסמטי הזה לכדי אמנות. לעומתו, ראש הממשלה הנוכחי שלנו פיתח ליין עצמאי בעזרת ספר קוסם, המשווה לשערו מראה מרשים אף על פי שיש אמצעי תקשורת זדוניים הטוענים שהצבע מתחלף מדי פעם באופן מסקרן. למרות הכבוד ומורשת האבות, כרגע טיפול מסוג זה לא הולם את שאיפותי. הוא פשוט נראה לי מבוגר מדי.
לאחרונה חברי המקריחים לא פוסקים מלדבר על השתלת שיער. בעבר החשש מהטכנולוגיה הלוקה והעומס הכלכלי הניעו אותי מעצם המחשבה. אבל הנה נפוצו שמועות על מומחה טורקי מאגי שמשתיל שיער בראשם של ישראלים רבים והופך תוך זמן קצר כל קוג'אק לג'יימס דין ובמחירים טובים.
לנוכח הגילויים החדשים השיחה בין ידידי התלהטה. אחד סימן והתחבט באשר לקו המצח החדש שיעצב לעצמו, ואחר פנטז על תסרוקת סמיכה שתסייע לו בסיום הרווקות המאוחרת, שאותה תלה בדבלול. אני חושש. מה יקרה אם באמצע ההליך הכירורגי תהא הפיכה טורקית נוספת? פיגוע של המחתרת הכורדית? או סתם מדיניות אנטי־ישראלית תשטוף את העולם, כשם שחל בסוף השבוע האחרון באו"ם? לנוכח הסיכונים הבינ"ל, מצבנו המדיני המעורער ופחדנותי המולדת ייתכן ואיני בשל למהלך הטורקי.
בסיכומו של דבר, הגעתי לשתי מסקנות:
מזל גדול שמצאתי בת זוג בזמן שעדיין שערי מלא ברמה סבירה. אחרת הייתי עלול למצוא עצמי רווק לנצח.
כדאי שאתרגל למעבר לערוץ נישה. שם הקרחת שלי תתקבל באהבה ובחיבוק, ואף מאפרת לא תזעיף פנים על אקסטרה שעות איפור שתצטרך להקדיש לעורי הבוהק שהופיע במקום שערות. לעזאזל, אפילו במהלך כתיבת הטור הזה נשרו לי עוד חמש שערות ועזבו את ראשי לטובת עולם שכולו טוב.