ועיני אינה צרה חלילה, טוב אולי קצת כן, אבל הצירוף של ירדנה ארזי והגבעטרון לא ייתכן ב–2017, הוא פשוט בלתי נסבל. הוט כבר לא תשדר את "סיינפלד" ואת "חברים". כי מה שהיה נכון לאלף הקודם, לא יכול להתרחש ב–2017. לתוכניות כמו "האח הגדול" ו"דה וויס" כבר לא יהיו צופים, ובוודאי לא ל"הכוכב הבא לאירוויזיון", כי כבר לא יהיה אירוויזיון עד אז. ב–2017 לא ייתכנו עוד אנשים שכשאתה שואל אותם כמה, הם יענו "שבע". וגם לא כאלה שאומרים "הגיע הזמן להחליף דיסקט" - הם בטח ייכחדו. או שיחליפו דיסקט, כי זה כבר פאקינג 2017.
בפרק על קנייה ומכירה בספרי העתידני, אני כותב בשכנוע רב שלא יהיה עוד צורך בערוץ הקניות. וגם אם יהיה, אני משוכנע שהמנחים כבר לא יתלהבו מכל מערכת ישיבה פשוטה והם ודאי ייפרדו מהמשפט הפרדוקסלי "יותר זול מהכי זול!". ובכלל, עולם השיווק ימציא מבצעים יותר אטרקטיביים מ–3 ב–100 הידוע. בטח יחשבו על שיטות מכירה חדשות כמו 4 ב–90, או 5 ב–110. עד 2017 מדעני שינה (יהיה מקצוע כזה) יחקרו וימצאו ממה עשויה דקת שנ"צ, ואיך היא שוות ערך לשעה שלמה בלילה. ועם כל שפע האוניברסיטאות והמכללות, כבר לא יהיו כאלה שיעידו על עצמם שהם למדו ב"אוניברסיטה של החיים" - דינם להיעלם.
אני לא יודע איך יחגגו אירועים ב–2017, אבל אני יודע איך לא יחגגו. לא יהיו עוד חתונות באולמות באזורי תעשייה, כשבכניסה יש מפלים על סלעים מלאכותיים ועוגת קצפת בגובה שלוש קומות. בפרקי על "הסחים הנעלמים" כתבתי שב–2017 כבר לא נראה אנשים שמרימים את הסלולרי בהופעות של שלמה ארצי ב"אחרי הכל את שיר". שלמה עצמו ודאי שלא ייעלם, אך הוא לא יכתוב שוב שירים שכבר כתב אותם בעבר. ב–2017 אנשים כבר לא ישאירו הודעות בתא הקולי. הצ'קים יהיו מיותרים וגם הכסף המזומן. את הספר "2017" אל תקנו, תכף תחיו אותו.