ביום שישי חשפנו ב"מעריב" את ממצאי הדוח של מחלקת החקירות ברשות הארצית לכבאות והצלה, שלפיהם כמעט כל השריפות הגדולות שפרצו כאן בגל הדליקות לפני כחודש וחצי, מקורן בהצתה מכוונת (חלק קטן נותר בגדר "חשד להצתה"). בסך הכל בדק טפסר רן שלף, ראש מחלקת החקירות, 80 שריפות, בהן 39 השריפות הגדולות ביותר, וקבע כי 71 מתוכן הוצתו במתכוון ולא נגרמו כתוצאה מרשלנות או מכשל חשמלי כזה או אחר.



צריך להגיד את האמת. השורה התחתונה הזאת לא מפתיעה איש מאיתנו. כלומר, איש מאלה שלא אכל את מה שניסו רבים מכלי התקשורת להאכיל אותנו, שבכל אשם מזג האוויר ולטרוריסטים אין יד ורגל בכל זה. ידענו גם לפני פרסום ממצאי החקירות שלא בכל אשם האקלים, מכמה סיבות. ראשית, כי זה לא הגיוני ולא סביר שמדינה שלמה עולה באש רק בגלל הרוח, כשאין איש שהיה לו עניין להדליק את האש הזאת. שנית, משום שההיגיון מלמד שאם כל הסיפור זה מזג אוויר, אז גם אבו מאזן, השכן הקרוב שלנו, היה נדרש לסופר־טנקר ולכמה מטוסי כיבוי כדי לכבות שריפות בגזרה שלו, וזה לא קרה.



אבל הייתה עוד סיבה שבגללה טרור הצתות פלסטיני לא מפתיע את רובנו. קוראים לה מציאות. והמציאות מלמדת שיש סביבנו לא מעט ערבים שלא רוצים אותנו כאן, ועל רקע זה מוכנים לעשות לנו כל מיני דברים רעים. חלק מהם יורים בנו, חלק מהם דורסים אותנו, חלק מהם משליכים עלינו בקבוקי תבערה, חלק זורקים אבנים, וכן, חלק גם מציתים. אלא מה? שגם כאשר אמצעים כאלה ואחרים מזהים צעירים ערבים מציתים ונמלטים לכפרם, קשה מאוד לתפוס אותם ולהביא אותם לדין. למה? ראשית, משום שפעולת הצתה לא משאירה אחריה ראיות מרובות בשטח, ומה שנשאר עולה בדרך כלל באש. שנית, גם כשכבר נשאר משהו (חוקרי השריפות בגל הזה מצאו בקבוקי תבערה ושאריות בנזין), יש קושי גדול לייחס את הממצאים הללו לעבריין מסוים.



ניסיון הצתה סמוך לאריאל. צילום מסך
ניסיון הצתה סמוך לאריאל. צילום מסך



מציירים מציאות ורודה



הנתונים מלמדים, בלי קשר לגל הזה, שמשהו כמו 5% בלבד מהמקרים שבהם אנשי הכיבוי מזהים הצתה, מגיעים לכתב אישום. גם בגלל הסיבה הזאת, ולא רק בגללה, הניסיון של גורמים בשמאל ובעיתונות להגיד שאין כאן הצתות, משום שאין עצורים או כתבי אישום, די מגוחך. כי לטעון את זה, זה בערך כמו לטעון שתאונת פגע וברח שהביאה לידי דריסה למוות של הולך רגל, לא אירעה משום שלא נעצר איש.



נכון, אי אפשר לקבוע שכל הצתה שלא מצאנו את המצית שלה בהכרח היא הצתה של ערבי על רקע לאומני. יש להניח שפה ושם ישנן הצתות שבוצעו על רקע של משובת נעורים. אבל עם יד על הלב, כמה מאיתנו חושבים שגל שלם של שריפות קשות פרץ על רקע כזה? כן, לעתים מותר לנו להניח הנחות על סמך מידע קודם. אם אנחנו בעיצומו של גל של מעשי תג מחיר, אז כשבקבוק תבערה מושלך לתוך בית בכפר דומא ושורף משפחה, סביר מאוד להניח שמדובר בעבודה יהודית, גם אם אין לנו עדיין ראיות ואין לנו אף אחד שהורשע. ומשום מה, אני לא זוכר ששמעתי עד עתה איש שמאל שמלין על הנשיא ראובן ריבלין, שקבע שבני עמו בחרו בטרור, אף שבפרשת דומא איש לא הורשע עד היום הזה.



מה שמדהים בכל פעם מחדש זו המוטיבציה של חלק מכלי התקשורת לצייר לעצמם מציאות ורודה שבה אין פיגועים, והערבים הם קורבנות של האשמות שווא. בערוץ 2, לדוגמה, הכינו בסיומו של שבוע ההצתות כתבה בת 12 דקות שהתאמצה להגחיך את הטענות להצתה מכוונת, והביאה לשם כך כמה ערבים שנעצרו על שריפת אשפה קטנה בחצר של הבית שלהם. גם בשבוע שעבר גיחכו בערוץ על שחרור העצור האחרון בפרשה, שהרי אם אין עצורים, אין פיגועים.


אז כן, להכליל זה לא טוב, ובאמת אי אפשר להדביק את ההצתות הללו לכל הערבים. מצד שני, גם לטמון את הראש בחול לא מומלץ במיוחד.