הנשיא הראשון שצולם בטקס ההשבעה שלו, לפני כמעט 160 שנה, היה ג'יימס ביוקנן. התמונות עכורות, אך המראה מוכר: גברים חבושי מגבעות, נשים בשמלות הדורות. הצילום מרוחק, את הנשיא עצמו קשה לראות. וטוב שכך. ביוקנן בא לטקס ההשבעה שלו סובל מדיזנטריה חריפה. כמותו, חלו במהלך נשפי ההשבעה אורחים רבים נוספים, שהאוכל באולמות בתי המלון לא היטיב איתם.
הבטן המתהפכת אינה ייחודית להשבעה ההיא, גם אם לא תמיד הסיבה היא דיזנטריה. מחר יעמוד הנשיא החדש של ארצות הברית, דונלד טראמפ, ידו על ספר התנ"ך, ויישבע לשמור ולהגן על החוקה האמריקאית. בטנם של רבים תתהפך למראה הבלתי צפוי הזה: כמה מאלה שיהיו בטקס, וכמובן, כל מי שבחרו להחרים אותו.
טראמפ יושבע לנשיא כשמצבו בדעת הקהל לא מזהיר. לפני שבועיים, בסקר של גאלופ, התברר שאובמה עודו "האיש הכי נערץ באמריקה", כשהוא מקדים את טראמפ. לפני יומיים התברר ששיעור התמיכה בטראמפ נמוכים – כ-40% בלבד. מאז החלו להימדד שיעורי התמיכה בנשיאים נבחרים לא היה מעולם מועמד שנכנס לבית הלבן עם תמיכה נמוכה כל כך. ודאי שלא ברק אובמה, ששיעורי התמיכה בו ביום כניסתו לתפקיד לפני שמונה שנים היו הגבוהים אי פעם (79%). אבל גם לא ג'ורג' בוש הבן, שניצח אחרי מערכת בחירות ארוכה ומרה וזכה בתפקיד בהתערבות של בית המשפט העליון. לבוש היו 56% תמיכה ביום שהושבע. כלומר, רוב האמריקאים תמכו בו, לעומת טראמפ, שהרוב – 54% - אינו מרוצה ממנו.
טראמפ הגיב לסקרים האלה כדרכו: משתלח בטוויטר, מטיל ספק בעובדות. אפשר להבין אותו. לפני הבחירות הסקרים אמרו שיפסיד, והוא ניצח. עכשיו הסקרים אומרים שאיננו פופולרי, ובכל זאת יעמוד מחר מול נשיא בית המשפט העליון ויאמר את המילים שאמרו לפניו גם אובמה ובוש, גם לינקולן ורוזוולט, גם קנדי וטרומן. בערך שני שלישים מהאמריקאים סבורים (על פי סקר אחר, שגם אותו טראמפ יגדיר בוודאי כמעוות) שעל הנשיא הנבחר לסגור את חשבון הטוויטר שלו. ספק אם יעשה זאת. טראמפ משוכנע – בצדק – שהתקשורת רובה נגדו. הקשר הישיר עם הבוחרים הוא אחד מסודות כוחו. אם יסגור את הטוויטר, ייאלץ לסמוך על שירותי תיווך של עורכים ועיתונאים.
מה חושב טראמפ על העיתונות אפשר ללמוד מן העובדה שאנשיו מקיימים בימים האחרונים התייעצויות שנוגעות לאופן שבו יסוקר הבית הלבן בתקופתו. ובאופן יותר ספציפי: טראמפ שוקל לזרוק את העיתונאים ממקומם הקבוע – כבר עשרות רבות של שנים – באגף המערבי של הבית הלבן, ולהעביר אותם לבניין הסמוך. הוא לא הראשון שזומם לעשות זאת. הילרי קלינטון, כשהייתה הגברת הראשונה בממשל בעלה, הנשיא ביל קלינטון, רצתה להפוך את חדר התדריכים לבריכת שחייה. גם היא, כמו טראמפ, לא במיוחד אוהבת עיתונאים שמחטטים בחצר האחורית, קרוב מאוד למשרדו של הנשיא. אבל היא, בסופו של דבר, לא העבירה את העיתונות לשום מקום. מה יעשה טראמפ ימים יגידו.
הולך בקטן
כמה עשרות מחוקקים דמוקרטים - בספירה של אתמול בבוקר, למעלה מ-60 - כבר הודיעו שלא יבואו לטקס ההשבעה של הנשיא הנכנס. זה מספר גבוה, כנראה, יותר מכפי שנרשם בהשבעות קודמות - אם כי מעקב מדויק אחר מספרם של חברי הקונגרס בטקסי השבעה לא קיים. מכל השבעה נעדרים כמה עשרות מסיבות כאלה ואחרות. אך הפעם ההיעדרות מתגרה, לעומתית. מספר קטן של חברי קונגרס החרימו באופן דומה את השבעתו של בוש בטענה שניצחונו אינו לגיטימי. מספר קטן עוד יותר החרימו את השבעתו של ריצ'רד ניקסון לאחר ניצחונו הסוחף בבחירות של 1972. גם הפגנות היו לא מעט: כמה אלפי נשים, בסביבות 5,000, הפגינו ביום השבעתו של הנשיא וודרו ווילסון, ב-1913, בתביעה לאפשר לנשים להצביע בבחירות. בשבת הקרובה צפויות נשים רבות יותר – הציפייה היא למאות אלפים - לבוא כדי להפגין נגד טראמפ ונגד הקונגרס הרפובליקני.
בכלל, נדמה שהשבוע יש ביקוש רב יותר להפגנות מאשר להשבעות. כמה מהאמנים שהוזמנו להופיע בטקס ההשבעה ביטלו את בואם בעקבות לחץ כבד שהופעל עליהם. הם, וחבריהם שמלכתחילה לא הוזמנו, יופיעו בעצרות אלטרנטיביות שמטרתן העיקרית מחאה נגד טראמפ. וושינגטון עצמה היא עיר שהצביעה לקלינטון, וכך המגרש שבו תיערך ההשבעה מלכתחילה איננו מגרש ביתי. הוסיפו על כך את העובדה שהזעזוע מהבחירה בטראמפ בקרב מתנגדיו של הנשיא נראה גדול יותר מהשמחה על הבחירה בו בקרב תומכיו – והתמונה מתבהרת. קל יותר להביא את הציבור למחות מאשר להביא את הציבור לתמוך.
ממילא, טראמפ, שיודע דבר או שניים על ארגון של מסיבות גדולות ונוצצות, החליט ללכת הפעם בקטן. ההשבעה תהיה עניינית, יחסית לכמה מקודמותיה. הנשפים יהיו צנועים, יחסית לכמה מקודמיהם. טראמפ אומנם לא ילך עם הצניעות הזאת עד הסוף, כפי שעשה הנשיא הנכנס אנדרו ג'קסון במרץ של 1829. ג'קסון, שרעייתו מתה זמן לא רב לפני כניסתו לבית הלבן, ויתר על מסיבות ופתח את הבית הלבן למבקרים בלי הגבלה. התוצאה הייתה כמעט הרת אסון. אזרחים הסתערו פנימה, והנשיא עמד בסכנה ממשית, עד שהוברח דרך הדלת האחורית. סימני הבוץ והווילונות הקרועים העידו ביום שאחרי על כוחו של המון לדרוס גם את אהוביו.
הנשיא שקדם לג'קסון, ג'ון קווינסי אדמס, חרג מהמסורת והחרים את טקס ההשבעה. היריבות בין שני אלה הייתה מרה מאוד – ג'קסון חשב, מסיבות טובות, שאדמס גנב ממנו ניצחון שהגיע לו כבר ארבע שנים קודם לכן. אדמס חשב, בצדק, שג'קסון חתר תחתיו בכל ארבע השנים האומללות שבהן כיהן כנשיא. במקרה של טראמפ, נראה שמבוכה מעין זו תיחסך: רוב הנשיאים לשעבר שעודם בחיים, אם לא כולם, יופיעו לטקס. וזה כולל גם את ביל קלינטון, שיבוא עם רעייתו הילרי קלינטון, שהמירוץ שלה מול טראמפ היה קשה ומר לא פחות מזה של ג'קסון נגד אדמס.
שהבלורית לא תברח
בדירוג הנאומים הזכורים מהשבעות מוכרות של נשיאים, שניים מגיעים כמעט תמיד לצמרת, בסדר משתנה: הנאום השני של לינקולן, והנאום הראשון של פרנקלין רוזוולט. לינקולן, בעיצומה של מלחמת האזרחים, ולמעשה כבר קרוב לסופה, הסתפק ב-700 מילים בסך הכל. רוזוולט, בעיצומו של משבר כלכלי דרמטי, השמיע את המילים הבלתי נשכחות: "אין לנו לפחד אלא מפני הפחד עצמו". מקרב הנשיאים שיעמדו על הבמה לצדו של טראמפ, לפחות לשניים מהם היו הופעות זכורות בהחלט. אובמה, בקדנציה הראשונה, יותר בגלל ההקשר – נשיא שחור ראשון – ופחות בגלל התוכן (הנאומים הבולטים של אובמה, שהוא כמובן נואם נפלא, לא היו נאומי השבעה). וגם בוש, בקדנציה השנייה, שנאומו המצוין נשען, בין השאר, על ספרו של נתן שרנסקי.
מזג האוויר בוושינגטון של ימי ההשבעה לא תמיד מסביר פנים לחוגגים. כמעט תמיד קר, לעתים גם גשום. כך צפוי להיות גם מחר. טראמפ יצטרך להשגיח על בלוריתו שלא תברח, ועל מיתרי הקול שלא יקפאו. הוא בוודאי ירצה להימנע מגורל ההשבעה הגרועה ביותר בתולדותיה של אמריקה – זו של וויליאם הנרי הריסון. הנשיא התשיעי של אמריקה גם האריך מאוד בדבריו, יותר מפי עשרה מאורך נאומו הנפלא של לינקולן (700 של לינקולן לעומת 8,445 מילים של הריסון), וגם עמד בקור ללא הגנה מספקת. התוצאה הייתה טרגית מבחינתו: הוא חלה ולאחר כחודש מת. היא לא הייתה מוצלחת גם מבחינתה של אמריקה: אין לדעת, כמובן, מה היה עולה בגורל נשיאותו של הריסון לו נשאר בחיים, אבל ברור שסגנו ויורשו, ג'ון טיילר, נחשב עד היום לאחד מהנשיאים הפחות מוצלחים בתולדות אמריקה.
הריסון הושבע כשהוא הנשיא המבוגר ביותר עד אז – בן 68 – וכמעט המבוגר ביותר עד היום – רק רונלד רייגן הושבע בגיל מבוגר יותר, 69. מן הסתם, גם לגיל הייתה השפעה על מצב בריאותו ועל חסינותו לקור. טראמפ אומנם מתנהג לעתים כפרחח צעיר וקל דעת, אך יושבע מחר כשהוא בן 70.