רוצים עוד נתון מפתיע? אתר "דה היל" האמריקאי טוען כי במשדרי ההשבעה של רשת פוקס הימנית צפו פי שלושה יותר מאשר בשתי יריבותיה, CNN ו־MSNBC גם יחד. אינני מכיר את טראמפ, אני לא אזרח אמריקאי ולא פעלתי לבחירתו. יתר על כן, חלק מתכונותיו והתבטאויותיו, לפחות על פי מה שפורסם בתקשורת, מעורר סלידה ומנוגד להשקפותי. אבל ההתבטאויות אינן הסיפור כאן. הסיפור הגדול הוא הפחד מאובדן השליטה.
בישראל כינו את זה "החלפת אליטות", טראמפ מכנה זאת "ייבוש הביצה". והם מ-פ-ח-ד-י-ם, ובצדק. גם אם טראמפ יממש רק חלק מהבטחותיו, הרי הסדר הישן, כפי שאמריקה הכירה אותו, יתרסק. והפחד הזה מוביל להתנהגות היסטרית, שקורעת את המסכה הנאורה שהליברלים עוטים וחושפת את הצביעות והזיוף. מרגע שהליברלים הפסידו בבחירות, הם מנסים לקעקע את יסודות המשטר הדמוקרטי בארצות הברית.
לפתע צצות שאלות כמו: האם יש טעם בדמוקרטיה, אם היא לא מספקת את התוצאה שאנחנו רוצים? האם זה סוף עידן הדיפלומטיה, כשמשחקי הפוליטיקלי קורקט כבר אאוט? ברגע שהציבור הנבער בחר במועמד הלא נכון, אנחנו, הנאורים, המצקצקים בלשון ואבירי הסובלנות, פורצים באלימות לרחובות, הורסים מכוניות, מנתצים חלונות ראווה ומכריזים חרם על המעצבת הלבנונית, שהעזה להלביש את האישה הראשונה. הגדילה לעשות אושיית התרבות בעלת התובנות העמוקות, מדונה, כשמול מאות האלפים ניבלה את פיה, והתוודתה על כך שבשם "מהפכת האהבה" היא חשבה "לפוצץ את הבית הלבן". במקרים כאלה הצביעות מרכינה ראש בבושת פנים.
אמריקה חצויה, מפולגת ומשוסעת מאי פעם. טראמפ חייב לנצל את ההלם הראשוני ולצאת לתהליך חינוכי מקיף, שיכלול הידברות ושיח. ביכולתו להוכיח כי הוא אינו גזען ורודף מיעוטים, להפך. אמריקה, שמצליחה לבנות רקמת חיבור מעל כל השונות שבה, תוכל להעפיל לגבהים חדשים. טראמפ הוא איש עסקים פרגמטי. אם יראה את שורת הרווח בתהליכים כאלה, יוכל לקבלם. נאחל לו בהצלחה.
התרעות פיקוד העורף