בני משפחתי מצד אבי היו תושבים חדשים בגרמניה, עד שרבים מהם נרצחו בשואה ורק מיעוטם נמלטו מהנאצים בשנייה האחרונה. בכל שנותיהם על אדמת גרמניה הם היו אזרחים למופת והיו גדושים בהכרת תודה לחברה שקלטה אותם. כך נהגו גם יתר הפליטים היהודים בכל רחבי העולם, ולא רק הם. גם האירים, האיטלקים והסינים בארה"ב לא העלו על דעתם לגלות עוינות, תוקפנות ורצחנות כלפי החברה שאספה אותם לחיקה.



יש רק אוכלוסייה אחת שחלקים משמעותיים ממנה נוהגים אחרת - פליטים ממדינות אסלאמיות. לפני כשלושה חודשים אנס ורצח מבקש מקלט מאפגניסטן את מריה לנדבורגר, בתו של בכיר באיחוד האירופי, שהתנדבה במרכז לסיוע לפליטים בפרייבורג שבגרמניה. בדצמבר האחרון דרס אניס עמרי, מבקש מקלט מתוניסיה, עשרות אנשים בשוק חג המולד בברלין. זמן קצר קודם לכן רצח פליט אפגני נוסעים ברכבת לווירצבורג. במקביל תקף פליט מסוריה במצ'אטה עוברי אורח ברויטלינגן ורצח אישה. בערב חג המולד הקודם תקף המון של נקלטים חדשים מסוריה והסביבה נשים גרמניות צעירות בכיכר הקתדרלה בקלן ואנס מאות מהן.



על פי נתוני משטרת בוואריה, שיעור הפשיעה הוכפל מאז קליטת גלי המוסלמים החדשים. חצי ממבצעי הפשעים שם הם מקבלי מקלט טריים. נתונים דומים נרשמים בכל גרמניה – פשיעת המהגרים מהמדינות האסלאמיות מרקיעה שחקים, כאשר את השלב הבא של סל הקליטה האסלאמי חווים במדינות קולטות ותיקות כמו צרפת ובלגיה, שם רבים מהמתאזרחים המוסלמים הוותיקים מנסים לרסק את יסודות החברה שקלטה אותם.



מלחמת אבירי הפוליטיקלי קורקט



הנתונים הללו ידועים ולמרות זאת מתחוללת התקפה ברוטלית וצבועה נגד נשיא ארה"ב החדש ונגד הצעדים שהוא נוקט בעניין ההגירה. טראמפ מושווה להיטלר, כשאבירי הפוליטיקלי קורקט בארה"ב ואירופה מובילים נגדו רוח של רצח אופי והתקוממות. איך הוא מעז, איך הוא מכליל, איך הוא מרסק את ערכי היסוד של העולם הנאור.



אומנם לא כל צו ואמירה שיצאו מדונלד טראמפ הם פסגת התבונה, אבל דווקא הוא, בדרכו הלא מנומסת, מניח את האמת הקשה על השולחן ודורש להתבונן בה באומץ. כמו בכל מדיניות מכלילה, הצווים שלו עלולים לגרום עוול גם לאנשים טובים וצריך להשתדל להפחית את הפגיעה בהם למינימום. אבל הצדק הבסיסי איתו. מי שרוצה להגן על החברה שלו מפני גורל דומה לזה של החברה הגרמנית והצרפתית, שלא לדבר על הסורית והעיראקית, חייב להטיל הגבלות דרמטיות על ההגירה מהעולם האסלאמי.



מובילי ההונאה העצמית ושפת הזכויות הכוזבת, שהגיעו לשיא השפעתם בעידן ברק אובמה, אוחזים עכשיו בפוזה מוסרנית מזויפת. כאילו שיש בהתנגדות להתאבדות לאומית עצמית של טראמפ משום פגיעה באתוס קליטת ההגירה של ארה"ב והעולם החופשי. כאילו קיימת אצלו אפליה גזעית. אלא שמדובר בסך הכל באמצעי התגוננות לגיטימיים של חברה חפצת חיים, שמבקשת להמשיך לשמור על צלמה.



ואם הרוב המוסלמי שוחר הטוב רוצה להתגבר על תדמיתו הרעה, שיתחיל להילחם בגידולי הפרא האינסופיים הצומחים בערוגותיו. אולי בדורות הבאים הוא יצליח לשנות משהו.