מודעת ענק תפסה עמוד שלם ב”הארץ” בתחילת השבוע. עשרות של חברי מרכז הליכוד חתמו מתחת לכותרת האמורה ללוות את נתניהו במסעו לפגישה הראשונה עם טראמפ: “נתניהו, הליכוד לימינך!” ומתחת לכותרת כתבו: “אנו, חברי מרכז הליכוד, מצהירים אמונים לארץ ישראל וקוראים לבנות בכל ההתיישבות”. לכאורה מדובר בסתירה בין ההבטחה שבכותרת לתוכן ההצהרה. שהרי ידוע כי נתניהו הצהיר ושב והצהיר אי־נאמנות לארץ ישראל. שום אדם אינו יכול להיחשב נאמן לארץ ישראל, אם הוא מכריז כי הוא מחויב ל”תוכנית שתי המדינות”. שהרי במרכזה - הקמת מדינה ערבית ממערב לירדן, לצדה של מדינת ישראל. ומה על האמת בפרסום?
אלא שמנסחי המודעה התכוונו, אולי מבלי דעת, בדיוק למה שכתבו: הליכוד ברובו הגדול נמצא היום מימין לנתניהו. ראש הממשלה הוא כמעט הסמן השמאלי בליכוד. שהרי אפילו ח”כ בני בגין, הנחשב בקרב רבים מחברי מרכז הליכוד ל”שמאלני” בגלל תמיכתו בעקירת עמונה, מעמד בג”ץ ותוכניתו למסירת מאות אלפי דונמים לבדואים בנגב - אפילו הוא מתנגד להקמת מדינה פלשתינאית ממערב לירדן. לפחות בסיעת הליכוד בכנסת אין כאלו התומכים בפה מלא בחלוקת הארץ. ותומכי נתניהו, כמלחכי פנכה חרוצים, מוצאים ק”ן טעמים לטהר את שרץ תמיכתו במדינה פלשתינאית. רוב הליכוד הוא באמת הרבה יותר ימינה מנתניהו. רק תאוות השלטון הבלתי מרוסנת שלהם מנעה ומונעת מהם להחליף את מנהיג מפלגתם, שהפר את מצעי הליכוד, שהגדירו שוב ושוב כי ממערב לירדן לא תקום ישות מדינית נוסף על מדינת ישראל.
אוי לו לליכוד, ואוי לה למדינת ישראל, אם מה שמפריד בינינו לבין ויתור על ארץ ישראל ההיסטורית הוא סרבנות ערבית ולא רצון לאומי חיובי יהודי. עוד לפני הפגישה כבר ברור כי נתניהו מתכוון להחמיץ ביודעין הזדמנות היסטורית להוציא את ישראל מהמבוי הסתום של 50 שנות “כיבוש”. אין לו כוונה להמיר אותו בריבונות. זה גדול עליו.