למען הסדר הטוב, רצוי שאנשים מוכשרים יצטרפו למעגל העשייה הפוליטית, וגבאי הוא איש מוכשר, גם אם איני מסכים עמו בחלק מהנושאים. אני גם חושב ש”עובדה” היא תוכנית תחקירים טובה ורצינית, בעלת אג’נדה ברורה, אבל יסודית.
בישראל הפכו אמצעי התקשורת לאחת מדרכי החשיפה המהירות עבור אזרחים מודאגים, שהופכים למחרת לפוליטיקאים מודאגים פחות. בדרך כלל מלווה תהליך החשיפה בהבעת ביקורת על הצד שכנגד. אבל על פי הפרסומים בפרשת נתניהו־מוזס, נראה כי לא רק אינטרסים פוליטיים סמויים ומורכבים מניעים חלק ממערכות התקשורת בישראל. לעתים אלה עלולים להיות גם אינטרסים כלכליים ואישיים או בריתות הנכרתות אד הוק, והם עלולים להוליד תחקירים, דיווחים מגמתיים וניוז שהוא לעתים פייק או לפחות מוטה בהתאם לאג’נדה של הכותב. גילוי נאות: גם טור זה הוא הבעת דעה של אדם בעל עמדות ואג’נדה. אין אמצעי תקשורת נטול אינטרסים או אג’נדות, וניסיון של מישהו להציג עצמו ככזה הוא הצטדקות וצביעות.
אנשי תקשורת מושפעים לא פעם מעמדתם האישית, מקרבתם לאותן דמויות שהם מסקרים ומריחוקם התרבותי־אידיאולוגי־חברי־שבטי־גיאוגרפי־עדתי מדמויות אלה. בתחום המסחרי מקובל לדרוש בעולם התקשורת גילוי נאות במקרה של תוכן ממומן או תוכן שאינו מערכתי. השאלה היא מי יעשה זאת בעולם החדשות, שמכתיב לנו את סדר היום הציבורי? נראה שהאזרח המודרני נדרש להרבה יותר תחכום בהבנת האינטרסים הסמויים המסתתרים מאחורי כל כתבה. או אולי הפתרון הנכון הוא לפתוח את התקשורת לכמה שיותר ספקים, ואיש הישר בעיניו ישדר?
הכותב הוא מרצה בבית הספר למדעי המדינה באוניברסיטת חיפה ומנהל השדולה לאחדות העם בכנסת
התרעות פיקוד העורף