לכאורה לא היינו צריכים להיות מופתעים מחשיפת עשרות אלפי המסמכים של ה-CIA שחושפים את שיטות לוחמת הסייבר של הארגון ומבצעי הפריצה והתקיפה שלו למחשבים ולטלפונים חכמים. אפילו העובדה שמקרר סמסונג יכול לשמש ככלי להאזנת נפח שקולט קולות בקרבתו, אינה חדשה. החברה הקוריאנית עצמה פרסמה אזהרה כזו ללקוחותיה כבר לפני יותר משנה.

לא היינו צריכים להיות מופתעים משום שאנו יודעים כבר שנים שאנו חיים בממלכת "האח הגדול". כל פעולה שאנחנו מבצעים וכל קול שאנחנו משמיעים ניתנים לצילום, האזנה ותיעוד. ובכל זאת, אנחנו מזדעזעים מחדש כשאנחנו נוכחים לדעת עד כמה חיינו חשופים ואין לנו בעצם פרטיות.

התדהמה הפעם נובעת מהעובדה שהחשיפה היא של ארגון שנחשב לבעל יכולות טכנולוגיות מהמשובחות בעולם, מה עוד שהחדירה למחשבי סוכנות הביון המרכזית של ארה"ב באה לאחר כמה וכמה גילויים חושפניים של ויקיליקס ושל ארגונים אחרים הלוחמים למען שקיפות ונגד שחיתות בעולם.



ב-2010 נחשפו מה שכונו "מסמכי ויקיליקס" – מיליונים של תכתובת דואר אלקטרוני של משרד החוץ האמריקני, ששפכו אור על מגעים חשאיים של דיפלומטים ואנשי ביון אמריקניים עם עמיתיהם בעולם והעמידו במבוכה רבה את וושינגטון וגם מנהיגים ברחבי העולם. במקביל חשף ארגון ויקליקס מסמכים ותיעוד מצולם על מבצעי מלחמה של צבא ארה"ב בעיראק ובאפגניסטן. מעניין לציין שגם הפעם הגילוי מגיע דרך ארגונו של העבריין הנמלט ג'וליאן אסאנג', המסתתר בשגרירות אקוודור בלונדון ואשר נחשד בקשריו המיוחדים עם המודיעין הרוסי. היה זה אסאנג' שפרסם את המסמכים שנגנבו בפריצה של הביון הרוסי למחשבי המפלגה הדמוקרטית, לפני הבחירות בארה"ב.

מייסד ארגון ויקיליקס, ג'וליאן אסאנג'. צילום: רויטרס

אחר כך באה ב-2013 פרשת אדוארד סנודן, שגנב עשרות מיליוני מסמכים וקבצים שהראו כי הסוכנות לביטחון לאומי (NSA) אספה מידע על עשרות מיליוני טלפונים של אזרחים אמריקניים, וצותתה למכשירי הטלפון ולתכתובות דואר אלקטרוני של מנהיגים ברחבי העולם, כולל בישראל. ואגב, סנודן המבוקש מסתתר במוסקבה.


בשנים שלאחר מכן פרסם "הקונסורציום הבינלאומי של עיתונאים חוקרים" שמושבו בוושינגטון שורה של גילויים על מקלטי מס ברחבי העולם וחשף עבירות מס ומעשי שחיתות של מנהיגים, של אנשי עסקים ושל אנשים פרטיים ברחבי העולם.

מה שקרה הפעם ל-CIA מדליק נורות אזהרה בארגוני ביון רבים בעולם, וגם בישראל. הם בוודאי מורטים את שערות ראשיהם ואומרים לעצמם - "אם בארזים נפלה שלהבת". במוסד, בשב"כ ובאמ"ן ובכלל בצה"ל יודעים היטב כי הם יעד לריגול מצד אויבים ועמיתים כאחד. הם יודעים זאת כי בכל יום יחידות הסייבר ההגנתיות שלהם הודפות מאות אם לא אלפי תקיפות וניסיונות חדירה למערכות המחשבים.

ובכל זאת, עליהם לקחת בחשבון שלא לעולם חוסן. שבמאבק היומיומי הזה בין תוקף למגן, ידו של התוקף תהיה תמיד על העליונה, כשם שלטיל התוקף יהיה לו לרוב יתרון על פני הטיל המיירט של מערכות ההגנה מפני טילים. לא מן הנמנע שמתישהו נתעורר ונשמע כי מישהו הצליח לפרוץ למחשבים הסודיים ביותר, לקודש הקודשים של סוכנות המודיעין של ישראל. הלוואי שאתבדה.