טוב שהרב יגאל לוינשטיין דיבר שוב, וטוב שדבריו שודרו. טוב שנעמה בוכריס דיברה, וטוב שדבריה שודרו. צריך להקשיב טוב לכל מילה שלהם ולנסות להבין מה עומד מאחוריהם. כל מי שחושב שצריך היה לסתום לנעמה בוכריס את הפה, לא מבין את התפיסה החילונית, הליברלית, הדמוקרטית שהיא בעיני מהות הניצחון היהודי ציוני. 


הרעיון החילוני הוא לתת לכולם לומר את דבריהם. לא להשתיק, לא לחסום ולא לסנן. אם נעמה בוכריס רוצה לדבר ולספר לכולם את הסיפור שהיא מספרת לעצמה על הפרשה שבה היה מעורב בעלה, אופק בוכריס, שתדבר. זה חלק מהיכולת שלנו להתמודד עם תפיסה שונה של מציאות ולא להתחמק מלהתמודד איתה.

נעמה בוכריס היא בעיני קורבן, וחשוב שדבריה יישמעו. לא הפסקתי לחשוב עליה עד הרגע שבו שמעתי אותה מתראיינת ב"אולפן שישי". לא הפסקתי לחשוב על הבושה וההשפלה שגרם לה בעלה, שזרק אותה מאלמוניותה ופרטיותה לכיכר העיר. ראיתי אותה בחטף במצלמה באחד הדיונים ולא יכולתי להפסיק לחשוב על הבגידה שלו באמון שלה. חשבתי שגם היא, כמעט כמו החיילות, קורבן של אלימות גברית. הראיון שלה הוכיח לי שהיא עוד יותר מזה: היא קורבן של השיטה.



היא קורבן של השיטה שבה הגבר הוא השולט והאישה צריכה לעזור לו לשלוט. זהו, פשוט וברור. את זה עוטפים באלף עטיפות שקר: מסורת, דת, מנהגים, חוקים, פסקי הלכה, פאתוות, תורה שבכתב ותורה שבעל פה, דיינים, רבנים וחכמי דת. על פי התפיסה הזאת הגבר הוא הלוחם, המפרנס, התלמיד החכם, המנהיג, בעל הבית, והאישה היא עזר כנגדו. פרס ניחומים ומי שבעבר הייתה חלק משלל המלחמה.

כששמעתי את נעמה בוכריס, שאלתי את עצמי אם היא מאמינה שנשים הן חלק מתנאי השירות של הלוחם הנועז. תמורה לעוז. כתב האישום נגד בוכריס לא משאיר ספק, אבל רעייתו העדיפה לספר לעצמה סיפור כדי להדוף את הבושה. בעלה הפך בסיפור שלה לגיבור נרדף, והיא הפכה מקורבן ללביאה הנלחמת על חיי בן זוגה. בכל לבה היא מנסה להאמין שהוא נרדף, נצלב והוקע סתם, וחשיבה זו היא חלק מהשיטה הגברית של הכחשה, הדחקה והאשמה.

כתב האישום לא מותיר ספק, אופק בוכריס. צילום: אבשלום ששוני

זה בדיוק מה שעשה לפניה נשיא המדינה משה קצב. אחרי חמש שנים בכלא הוא לא מודה. לשיטתו הוא גם קורבן. קורבן לעלילת שווא. גם נתן אשל שצילם מתחת לחצאיות הוא קורבן. הוא הורחק מהשירות הציבורי אבל הוא עדיין מספר לעצמו סיפור שהוא קורבן לחיסולי חשבונות פוליטיים. אפס לקיחת אחריות. כולם היו בני, כולם יושבים על תנאי, כולם קורבנות של האליטה.

הם מתביישים להודות שלא עמדו בפיתוי, שעשו ההפך ממה שהם מייצגים, שהפגינו חוסר שליטה עצמית ועשו את הרע בעיני כולם: החברה, המשפחה והחוק. אבל הם יודעים שמעשיהם מביישים מגזר שלם, אז הם מוסיפים חטא על פשע ומשקרים. חשבון נפש? בחינה פנימית? את זה נשאיר לתקשורת אחרי כל מערכת בחירות. רבנים מטרידים? את זה נטאטא מתחת לשטיח ונמשיך לצקצק בלשוננו ולהיות צדקנים וצדיקים.


הצניעות שצריך ללמד


יש משהו מטריד בכך שבשנים האחרונות מתגלים לא מעט מקרים של אישי ציבור חובשי כיפה, שנקלעים לאותה פינה. זה מציב סימן שאלה בנוגע לחינוך הנוקשה והמדכא של השמרנות הדתית, שמסתירה כל ביטוי של מיניות, יחד עם הכוח והעוצמה שנלווים לתפקידים והחיכוך שלהם עם החברה החילונית. סימן שאלה, אבל לא סימן קריאה. ראוי להרהר בדבר ולבדוק אותו ולא למהר לחרוץ משפט שיטיל כתם על כולם.

לתוך התהייה הזאת התפרץ כדרכו, בחן של פיל אפריקאי, הרב יגאל לוינשטיין ממכינת עלי. הרב הזה, שלא מפסיק לריב עם כולם, כבר הוכיח רמה מכובדת של דיבור לא נאות כאשר כינה את ההומואים "סוטים". עכשיו יש לו קטע חדש: סטנד־אפ נגד גיוס בנות לצה"ל. לי זה נראה כמו קמפיין קולני בעד השתמטות. אתה לא רוצה לגייס את הבנות שלך לצה"ל? אל תגייס, תשתמט. זה בסדר. תמצא סידור שכאילו יסדר את עולם הערכים שלך, כמו שירות לאומי, למשל. אבל להאשים את בנות ישראל בכך שאם הן תתרומנה למדינה הן לא תהיינה יהודיות מספיק טובות, או אמהות רכות מספיק?

דבריו ביישו אותו ואת הציונות הדתית, אבל לדעתי חשוב שהדברים הללו יישמעו. הם חושפים תפיסת עולם מקובלת בשכבה גדולה של החברה. במקרה אותה שכבה גם קוראת לא לוותר, להילחם עד הסוף ולהכריע את אויבינו. הם גם רוצים להילחם עד הסוף וגם לקבוע מי יהיה בצבא.

הבעיה העיקרית בדברי הרב לוינשטיין היא התפיסה הסקסיסטית. אנשים כמוהו רואים בכל חיילת, בכל בחורה במדים, מקור לפיתוי וגורם מעורר גירוי. זו הבעיה. וזו הבעיה שלהם. גבר אמיתי יודע לשלוט ביצריו, הוא יודע מה מותר ומתי. הוא יודע מה זה כן ומה זה לא. ותתפלאו, הוא לא רואה בכל אישה שהוא נפגש איתה גורם מיני.

אולי זו החשיפה שמדאיגה אותם. הרבנים לא סומכים על המאמינים שלהם שיראו באישה משהו אחר. נניח עמיתה מוצלחת לעבודה, דמות שאפשר להתייעץ איתה, בחורה שכיף לצחוק איתה, מישהי לרוץ יחד איתה, לשתות איתה בירה. בלי סקס. סתם, כמו שני בני אדם.

הבעיה היא לא גיוס הבנות, הבעיה היא ריסון הבנים. חינוך הבנים לכך שאישה היא בן אדם ולא רכוש שנועד לספק את היצר המיני. אולי זה קשה יותר בחברה שמרנית וצבועה שמטיפה לערכים ולצניעות, אבל זו בדיוק הצניעות שאותה צריך ללמד: אל תהיו חזירים, תשלטו ביצרים שלכם, תמצאו שיטות להתאפק. ואם זה קשה לכם, זו בעיה שלכם. ואם זה מאוד קשה לכם, אל תתגייסו לצבא, כי זה הצבא של העם, נשים וגברים. אתם רק חלק מהעם, אומנם חשוב ומשמעותי, אבל לא כזה שבשבילו נוותר על כל הערכים של החברה הישראלית.

אם תרצו אין זו אגדה, אמר הרצל ומישהו כתב על הקיר בתל אביב פרפרזה למשפט הזה, שמתאים לכל הרבנים החכמולוגים, שלא מצליחים למצוא מנוח ומרגוע: "לא רוצים, לא צריך".

הכותב הוא הכתב המדיני של חדשות ערוץ 2

tguvot@maariv.co.il