בכיר בליכוד העלה אתמול תזה מעניינת: הכל בגלל מילצ’ן, אמר. אם אתם רוצים שהטירוף הזה ייפסק, כל מה שצריך זה לחדש את אספקת השמפניה הוורודה והסיגרים חינם לבית ראש הממשלה. זה הדבר היחיד שיכול להרגיע אותם במהירות. זו הייתה יכולה להיות אמירה מצחיקה, אלמלא מדובר בראש הממשלה שלנו.



ביום רביעי בערב, ב”גיבושון” הקואליציה, הפיל ביבי את פצצת הסירחון החדשה עם הקריאה הנרגשת למשה כחלון לשקול שוב את סגירת התאגיד (אחרי שהכל כבר נסגר ונקבע תאריך העלייה לאוויר). ביום חמישי פרץ משבר קואליציוני חריף סביב הסוגיה הזו. בחמישי בערב המשבר נפתר כשראשי הקואליציה ישבו יחד והחליטו, סופית, שהתאגיד יקום והחוק לפיקוח ממשלתי עליו יקודם. ביום שישי הלך נתניהו הביתה. בערב הוא ראה את הסקר בערוץ 10, שלפיו הוא מוביל על יאיר לפיד במנדט שלם. 48 שעות בחיק המשפחה הלוחמת, ונתניהו שוב התהפך. יש לו בבית שתי חרבות מתהפכות המתנגשות זו בזו וחוצבות להבות על גבו.



חוץ מזה, הייתה לו פגישה “קורעת לב” עם עובדי רשות השידור והוא שיגר את בלון הניסוי המנופח שלו לאולפן “פגוש את העיתונות” כדי להצהיר ש”נמאס לנו, הגיעו מים עד נפש”. משה כחלון לא עומד בהסכמים הקואליציוניים, אמר דוד ביטן, ואיכשהו נשאר בחיים. כעבור חצי שעה אישר נתניהו עצמו: אם כחלון לא מתיישר עד אמצע השבוע עם סגירת התאגיד, הולכים לבחירות.



צריך להגיד את זה בקול רם: בנימין נתניהו אינו כשיר. נכון, לדונלד טראמפ זה מצליח, אבל ישראל איננה אמריקה. אנחנו לא מוקפים באוקיינוסים ואיננו המעצמה החזקה בעולם. כשטראמפ מסרב ללחוץ את ידה של אנגלה מרקל מול המצלמות, זה מביך, אבל לא מהווה סכנה קיומית. כשטראמפ טוען שגרמניה נהנית יותר מדי מהסכמי הסחר שלה עם ארה”ב (אין לגרמניה הסכמי סחר עם ארה”ב), כנ”ל.



כשנתניהו טוען שכחלון אינו עומד בהסכמים בעוד הוא עצמו מפר את ההסכם שאליו הגיע עם כחלון ערב אחד קודם, זה צריך להדאיג את כולנו. כשנתניהו מבקש לבטל חוק שממשלתו העבירה לא מזמן, לאחר עבודת מטה וחקיקה מקצועית וארוכה, רק כי מישהו הכניס לו לראש שתאגיד השידור הציבורי הוא “תאגיד שמאל”, זה צריך להדאיג את כולנו. כשראש ממשלת ישראל מנסה לגרור את המדינה לבחירות שנתיים אחרי הבחירות הקודמות, שהתקיימו שנתיים אחרי הבחירות שלפניהן, ובשני המקרים בגלל ענייני תקשורת זניחים, זה צריך להדאיג את כולנו.



אין שום דבר רציונלי במאבק המטורלל של נתניהו על תאגיד השידור שהוא עצמו הקים. לרשות השידור יש היום בסביבות 2 וחצי נקודות רייטינג. לאחר שתיסגר ויקום התאגיד, צפוי הרייטינג הזה לרדת עוד. ההתאוששות ברייטינג צפויה, אם בכלל, רק כעבור 5־6 שנים. לערוץ 10 לקח הרבה יותר מזה כדי להתחיל להציג מספרים סבירים בטבלת הרייטינג. ועל זה נתניהו נאבק?



בואו נניח לרגע שהוא צודק, ויש אכן יותר עיתונאים המקורבים לשמאל מאשר ימניים בתאגיד השידור החדש (זה לא נכון. האמת הפוכה). אבל נניח. מה המשקל של כל זה בערוץ ששברי הרייטינג שלו בשנים הקרובות לא ישפיעו על אף אחד? האיש הזה נורמלי?



זה לא התאגיד. שתי סיבות מצטברות יכולות להניע את נתניהו לתזזית הנוכחית: הראשונה היא החקירות. נתניהו יודע את מצבו האמיתי ויודע שאין מנוס מהמלצה משטרתית להגשת כתבי אישום לפחות בפרשה אחת (ואולי יותר). הוא שומר פאסון ומצליח לתחזק את סביבתו הקרובה בליכוד, אבל הוא בלחץ. הוא אובד עצות. הוא לא שולט במצב. הוא מקווה שהליכה לבחירות בזק תחזיר לו, לכאורה, את השליטה בגורלו. הוא מאמין שהיא תגרום ליועץ להודיע שהחקירות מושעות עד אחרי הבחירות. עד אז, או שהפריץ ימות, או שהכלב ימות, או שהחוקרים יתייאשו. הוא יקבל שוב את אמון הבוחר ויחרוץ לשון מול אביחי מנדלבליט. כך הוא מאמין. או כך הוא האמין בשבת אחר הצהריים. במצבו, בכל רגע נתון יכולה האמונה הזו להשתנות.



לסיבה השנייה קוראים ג’ייסון גרינבלט. נתניהו, על פי כמה מקורות, מבוהל ממפגשיו עם השליח האמריקאי. הוא מבין עד כמה היו שגיונות הימין על המשיח טראמפ מופרכים. הוא חושש מ”הדיל האולטימטיבי” שיציג בפניו טראמפ, דיל שיגרום לו להתגעגע לאובמה, כי לאובמה אפשר היה גם להגיד לא. אז הוא ירוויח חצי שנה עד שנה בבחירות, ואחר כך נראה.



כך או אחרת, עכשיו ראש הממשלה ושר האוצר שלו על העץ, זה מול זה. נתניהו על הצמרת הזו, כחלון על הצמרת ממול. כפי שהדברים נראים עכשיו, נתניהו טעה טעות מרה. בפעם האחרונה שהשפיל את כחלון, קם משה ועזב את כיסא עור הצבי, את הממשלה ואת הליכוד, והלך למדבר הפוליטי.


ההשפלה הנוכחית היא אחת יותר מדי. אם כחלון יתקפל ויאפשר לבועת הטרלול של נתניהו לבטל חוק שזה עתה חוקק ולפרק תאגיד שזה עתה הוקם, תדמיתו כאדם רציני תתרסק לעולמים. הוא יודע את זה. מה גם שהעובדות לצדו. אם נתניהו יאכוף על המדינה בחירות בגלל השטות הזו, הוא ימצא מולו כחלון שנותרה לו רק משימה אחת: להפיל את נתניהו. גם אם המשבר הזה ייפתר איכשהו, ותימצא דרך להחזיר את העניינים לשפיות, נתניהו לא יוכל לסמוך יותר על כחלון. המלצה על הגשת כתב אישום יכולה להפיל עליו את שר האוצר מוקדם משצפה. תרגיל המנהיגות התזזיתי של ביבי מסוף השבוע עוד יתפוצץ לו בפרצוף.



כדי להקדיח סופית את התבשיל המטורף שבתוכו כולנו שוחים, הזדרז אתמול ח”כ משה גפני להודיע על משבר קואליציוני מצדו, בעקבות חילול השבת של נתניהו, שהזמין את השרים הנגבי, רגב ולוין לביתו בירושלים להתייעצויות במהלך השבת. לא מדובר בפיקוח נפש, הצהיר גפני, והודיע שידרוש הסברים מנתניהו. אני מתנדב להסביר במקום ראש הממשלה: לא פיקוח נפש, עניינים שבנפש. אנא התחשבותך, גפני.