על ניסיון החיסול הפוליטי של ראש הממשלה בנימין נתניהו את השר משה כחלון יש להתבונן לא רק כניסיון להביא לחיסולו של שר אוצר, אלא כדרך להיפטר מהפוליטיקאי המזרחי הבכיר ביותר. אם אכן נתניהו מוביל אותנו לבחירות, השסע העדתי במובלע או בגלוי יהיה חלק מהותי בהן.

“אשכנזי? עיראקי? יהודים! אחים! לוחמים!” הרעים בקולו מנחם בגין בכיכר מלכי ישראל ערב הבחירות ב־1981. בגין היה זה שהוביל מהפך תודעתי בקרב המזרחים ואפשר להם להכיר בעצמם ככוח פוליטי גאה. הוא שגרם להם להציב את דרכם הציונית, המשלבת לאומיות ומסורתיות, כשוות ערך לציונות החילונית וכמי שעשויה להיות אלטרנטיבה לה. בגין היה זה שהעריך את אורחות חייהם של המזרחים והאמין בקיבוץ גלויות אמיתי, שאינו מושתת על מחיקת זהות כזאת או אחרת, אלא על שיתופיות וכבוד הדדי.



הליכוד של נתניהו, לעומת זאת, עושה שימוש ציני בברית החזקה שטווה בגין, ברית שמקשה על הציבור המזרחי לפקפק בבחירתו רגע לפני שהוא משלשל מחל לקלפי. “הגן המזרחי” של ראש הממשלה, שקפץ לביקור, אינו אלא המשך להתבטאות המתנשאת שמיוחסת לרעייתו על הרגלי האכילה של המרוקאים. המזרחיות שנתניהו אוהב היא זו המיוצגת בידי ח”כ דוד ביטן: כוחנית, מתחנפת, מתבטלת בפני השליט הלבן וגאה שאינה קוראת ספרים. זו בדיוק התדמית שהדביקה מפא”י למזרחים עם עלייתם. זו בדיוק התדמית שביקש לנפץ בגין. הליכוד בראשותו של נתניהו עושה פניית פרסה. מחזיר את המזרחים לאותה עמדה שמתבוננת במראה ומתקשה לראות בעצמה מנהיגות.

גם פוליטיקאים מזרחים מהשמאל בעבר הקרוב ובהווה אינם מרשים לעצמם להתבטא בחופשיות כלפי הניכור האשכנזי ולמצב עצמם כמייצגים את הציבור המזרחי. כך הם פני הדברים עם שאול מופז, עמיר פרץ ויום טוב סמיה. קשה להאשימם. מפלגת העבודה עדיין לא הסירה מעליה לחלוטין את חוסר הפרגון להנהגה מזרחית.

כחלון ניצב בפני שתי הכרעות גרועות: להסתכן בבחירות, שיניבו לו, כך על פי הסקרים, שישה מנדטים, או להתקפל בפני השליט ולהשמיד את עצמו תדמיתית ופוליטית. בשיחות סגורות, כך על פי הפרסומים, הוא הטיח בנתניהו “אני כבר לא עובד אצלך. יש לי מפלגה, יש לי מצביעים”. לאורך כל הקמפיין שלו נמנע כחלון מנגיעה בהיבט העדתי. אין ספק שבשעות אלו ממש הוא נזכר בו. אם כחלון לא יחשוש להתבונן בעצמו בתור מי שראוי להנהגת המדינה ולא יחשוש ללכת על מסרים חדים, הוא יכול לקרוע את המסיכה מעל פניו של נתניהו ולחשוף אותו במלוא גזענותו. לגרום לו להתרסק מהעץ הגבוה שטיפס עליו.

ח”כ אורלי לוי־אבקסיס, פוליטיקאית שלקחה את גורלה בידיה ומינפה את ניסיון החיסול של ליברמן, יכולה לשמש אופציה טובה עבורו להליכה משותפת לקראת מפלגה חברתית מזרחית. בתור שני יוצאי ליכוד הם יכולים להחזיר למזרחים את מה שתנועת החירות נתנה להם ולקחה מהם: ייצוג, צדק חברתי וכבוד.



גלו את החדשות לפני כולם. הצטרפו בלייק לפייסבוק שלנו.