נתחיל עם כחלון ונתניהו: חבל המריבה בין השניים נמתח כבר שנים. עוד מההבטחה ההיא בימי ההוזלה הסלולרית. נכון לעכשיו מייסד כולנו מבין שמכה בסגנון זו שקודמו ספג, אחרי שפוטר מתפקידו כשר אוצר, היא עניין אפשרי לחלוטין. רק נזכיר: בחירות 2013, לפיד קוטף 19 מנדטים והופך לתקווה הגדולה של השבט הלבן. הטירון הפוליטי נכנס למטבח הרותח של השף המנוסה שמעניק לו בשמחה את משרד האוצר מתוך ידיעה שתהילתו תקוצץ בשדה הקרב הכלכלי.
כאן נכנס לתמונה המאבק על התאגיד. הקטטה על פתיחתו הפכה בעצמה לאחד הכלים החשובים בבניית תדמיתו. ב"ארץ נהדרת" אלי פיניש ככחלון הצהיר שכואב לו הגב כי צומח לו עמוד שדרה. נכון להיום העיתונאים עדיין מתלבטים בעניינו של שר האוצר. חלקם לא ישכחו את תעלול קובי מימון: ההצהרה שבעיית הגז תטופל והפליק פלאק המטורף שנעשה עם הכניסה לתפקיד בצורת הכרזה על ניגוד עניינים מטעמי חברות. המאבק על גוף השידור החדש מחזיר לכחלון את אהדת הברנז'ה והופך אותו במכה אחת לאביר החביב שמלוטף בכותרות וגם לאיש שנתניהו לא יכול לו, מה שמעניק נקודת פתיחה מצוינת בקלפי.
התרעות פיקוד העורף