צ'אק ברי מת השבוע בן 90 ועם כל הרצון הטוב והאהדה לתרומתו לרוק'נרול, מותו לא היה היום שבו מתה המוזיקה. הוא היה, בין השאר, היום שבו מת אחד הסוטים היותר גדולים בתולדות הרוק, שידע לא מעט חוטאים. הסרט החשוב ביותר עדיין על ברי הוא סרטו של טיילור הקפורד בהנהלתו המוזיקלית של קית ריצ'רדס, בדיוק הבמאי שאינו עשוי מהחומרים שהיו עוזרים לו לחשוף את הצד האפל של אגדת הרוק. לא מעט היבטים מהצד האפל הזה ניבטים מסרטו של הקפורד. הצופה מרגיש במאמץ - שלא תמיד עולה יפה - שבו מנסה ברי להתמודד עם הצד האפל של אישיותו והדברים חומקים ממנו בהרמת קול על נגן, ידיד או אמירה שיש לשוב ולהאזין לה כדי לרדת לסוף דעתו.

זה רק עצוב שבגיליון המגזין "Spy", החסר כל כך על המדף, אישה חטובה במדי דומינייטריקס שעליה הורכב ראשה של הילרי קלינטון בימי שנאת הקלינטונים הגדולה ב–1993. אבל לא הכתבה על קלינטון היא שמסריחה את הגיליון אלא התחקיר העגום בירכתיו שבו נחשפו - בפעם הראשונה בעיתון בעל שאיפות עיתונאיות רציניות - סטיותיו המיניות והאחרות של צ'אק ברי וחיבתו לנשים לבנות. הטקסט, כמו אז כן היום, הוא מהזן שבטלוויזיה נהוג להעלות כתובית בדבר השגחת הורים. הוא עוסק בזמנו הפרטי של ברי ובתביעה נגדו שמוציאה את ביל קוסבי ישיש חביב. הכתבה מתפרסמת כאן בקיצורים ובהרחבות מתבקשות ממרחק של עשרות שנים ומתוך הכרה שמישהו אחר ישורר בשבחו של ממציא הרוק'נרול וממחולליו. לא כאן.

ביום הביל במשרד ברחוב ראשי, משפטן ובלש פרטי העובד עבורו מגיפים את הווילונות, להאפיל את המשרד כהכנה להראות לעיתונאי כמה קלטות וידיאו. אלה הן קלטות ביתיות של סלב ידוע, מהליגה הראשונה כנראה, ולא לורנה בוביט מולקת - ברגע של נקמה עיוורת - את הפין שסיפק את צרכיה עד לאחרונה, של בעלה. כיצד השיגו המשפטן והבלש הפרטי שלו את הקלטות, אף אחד לא שואל ואינו מסביר. זה מסוג הדברים שקודם אתה רוצה לראות מה יש בהם לפני שאתה מתחיל לדקדק באותיות הקטנות של החוק. לא צריך לומר יותר מאשר שעל השולחן מונחות 20 קלטות שעד אותו רגע לא שזפה עין עיתונאי או הציבור את תוכנן הקודר. בדיעבד, ניתן לומר שזה חומר דוחה, מהפנט ואקסקלוסיבי, והשניים, המשפטן והבלש הפרטי, מבקשים למכור אותו.
"אני חייב לומר לך שמה שאתה עומד לראות יגרום לך לבחילה קשה", מזהיר וינסנט האק (אזהרה שבהחלט כדאי לצרף גם למי שמתעתד להמשיך ולקרוא טקסט זה), הבלש הפרטי, הילבילי בעיני עצמו, חייל בכוחות המיוחדים לשעבר ובעל חגורה שחורה בקארטה ולפעמים משת"פ של הרשות למלחמה בסמים. עורך הדין הוא רון בוגס. תובע פדרלי לשעבר בסנט צ'רלס, מיזורי, שהיא עיר ישנה ששוקמה בתשומת לב בעזרתם הנדיבה של בנקים במיזורי. בוגס מגרד את קרקפתו בזהירות מרבית דרך הרשת שאליה ארוג השטיח המכסה את ראשו ולוחץ על פליי.



אחד הסוטים בתולדות הרוקנ'רול. צ'אק ברי, צילום: ויקיפדיה

מה רואים? סוויטה במלון בלייק טאהו, נבדה, בערב השנה החדשה לפני חמש שנים. אמבטיה עגולה, בלונדינית לבנה ואטרקטיבית. גבר שחור נכנס עירום לאמבטיה, ניצב במלוא גובהו מעל הבלונדינית המתענגת בקצף הסמיך. עצמות לחייו גבוהות עם גומות חן, פאות לחייו ארוכות מעבר לתנוכי אוזניו, ואפו הארוך מסתיים בבליטה. שערו מעוצב בבלורית מגורזת ומשוך לאחור. הוא שרירי ומתוח אבל העיגולים בגזע מעידים על גילו המתקדם. הוא יכול להיות בן 60 שמור היטב. הוא נוטל את אבר המין שלו בידו. "את רואה את זה?" הוא שואל את האישה.
"כן", היא משיבה, מעט קצרת נשימה ומתפנקת.
"בזה את עומדת להתקלח".
"באמת?"
"את אוהבת אותי באמת?", שואל הגבר.
האישה מרימה את ידיה, מנסה לחסום את הזרם ואומרת: "אני באמת אוהבת אותך".
היא מסירה את שערה הארוך מפניה ועושה כמצוותו. הגבר עוצם את עיניו ונאנח. הבחורה מתחילה לבכות.
"בייבי, אני לא יכול לנשק אותך, את מדיפה ריח שתן. תעמדי ותתקלחי".

צ'רלס אדוארד אנדרסון ברי יוצא מהפריים, והבחורה קמה להתקלח. היא עושה הצגה קטנה לחבר שלה, המחבר של "ג'וני בי. גוד" ו"מייבלין" עם Wee Wee Hours בצדו השני. היא מסיימת, סוגרת את הברז, ועושה ריקוד קטן עם המגבת. מאחורי המצלמה נשמע קולו של ברי: "עכשיו הזמן לארוחת הבוקר שלי". הם חוזרים לאמבטיה. הוא שוכב והיא מתיישבת מעל פניו והוא גונח כמו חיית פרא.

החוקרים קוראים לזה coprophilia. ברחוב זה נקרא פטיש, ובחנויות אתה יכול לקנות מגזינים עם שמות שלא כל נייר סובל. התופעה הייתה חלק מחייו של הרוקר המיתי שהמציא את הליכת הברווז ואולי גם את סולו הגיטרה (לפני מייקל ג'יי פוקס). אחד מהמגויסים הראשונים להיכל התהילה של הרוק. המקסימום שאוהדיו שמעו על הסתבכותו עם החוק היה אישומים בתחום המריחואנה כמו החזקה, הודאה, פסק דין על תנאי, שירות בקהילה ותרומה בסך 5,000 דולר לתוכניות גמילה. אבל תאוותיו היותר גשמיות וסוטות של צ'אק ברי נותרו במרכזן של שבע תביעות אזרחיות שבהן היה הנאשם, כולל אחת משותפת שבה היו התובעות 200 נשים מרחבי אמריקה. ביל קוסבי היה ילד לידו.

ברי נולד ב–18 באוקטובר 1926 בסנט לואיס, נצר לעבדים, אדונים ואינדיאנים, הכל לפי האוטוביוגרפיה שכתב במו ידיו אחרי שלמד להשתמש במכונת כתיבה בכלא במאסר השלישי שלו. שתי הרשעות קודמות בעבירה על תקנת מאן - לחצות את הגבול עם קטינה במטרה לקיים יחסי מין - אחת נפסלה ובשנייה הוטל עליו עונש מאסר בן שנתיים.

"צ'אק ברי: האוטוביוגרפיה" נדפסה ב–1987, ויש בה משום הצצה מוקדמת לפסיכוזה המינית של הרוקר. עמוד שלם מוקדש לשני סיפורים: אחד על תרנגולת שהציל אביו משחיטה, והשני על ניסיון סולו של ברי ב"slop jar". פסקה ארוכה מוקדשת ל"אחות לבנה במדים כחולים–לבנים, שערכה ביקור בית כשחלה בדלקת ריאות". "היא גערה בי כל פעם ששיחקתי עם הציוד בתיק האחות שלה. אמי עודדה אותה לחבוט בי, ואני למדתי לפחד ממנה... הייתי נחוש למלא אחר הוראות האחות, ולא עבר זמן רב עד שנרשם שינוי בולט בהתנהגותי השובבה שזיכתה אותי בחיבוק ובנשיקה מהאחות. התחושה של שפתיה, השפתיים שסלחו לי אחרי עונש, צרובות עדיין בזיכרוני". לעלמה ווקר, מורתו מכיתה ד', היה ישבן ענק שהתנועע והתגלגל כאשר הלכה. איומיה נפלו על אוזניים כרויות אצל אלה שלא רצו ליפול קורבן מתחת לישבן העצום הזה, ללא אוויר.

מיד לאחר מכן הגיעה גיחתו הראשונה של העבריין הצעיר לכלא בגיל שבו עוצבה אישיותו. המורשע הצעיר והנאה פלרטט עם רעייתו הלבנה של סגן מפקד הכלא. כאשר השתחרר התחתן עם בחורה בשם תמטה סאגס. נולדו להם ארבעה ילדים (הם נשארו נשואים אך חיו בנפרד עד מות הרעיה). בזמן שעבד בשתי משרות, מצא ברי הצעיר זמן להקים להקה, וב–1955, בגיל 28, אפשר לו מפגש מקרי עם מאדי ווטרס הזדמנות להקלטה ראשונה, שבה הקליט ברי את "מייבלין". השיר כיהן במקום הראשון ב–14 מצעדי פזמונים. ברי נחשב לאחד מהכוחות המשפיעים ברוק כנגן גיטרה וכמחבר שירים, והפך לסנדק של להקות כביטלס, נערי החוף, הרולינג סטונס ו–U2.

ב–27 בדצמבר 1989 היה ברור כי משהו מוזר שלא יעלה על הדעת מתרחש באחוזתו של צ'אק ברי בוונטסוויל. כתבה בעמוד 4 של ה"סנט לואיס פוסט–דיספץ'" דיווחה על הגשת תביעה אזרחית על פגיעה בפרטיות שהוגשה במחוז על ידי הוסנה איי. האק, טבחית לשעבר במסעדה בוונטסוויל שהייתה שייכת לברי. האק טענה כי ברי התקין מצלמות וידיאו בשירותים של הנשים במסעדה. החומר שתיעדו במהלך שנה שלמה "צולם למטרה הלא חוקית של בידור וסיפוק צורכי בעלי המסעדה צ'אק ברי, בצפייה בהשתנה ובתנועת המעיים של הנשים שהשתמשו בשירותים בתקופה זו". העיתון הסתפק בדיווח זה בלבד כשהוא משתמש במונחים פסיכולוגיים של הסטיות הנ"ל שהן מעבר להבנתו של הקורא הממוצע.

בחודשים הבאים הוגשו שתי תביעות נוספות נגד ברי, כשבאחת מהן חברו 200 נשים תובעות שביקרו במסעדה באחוזתו. בנוסף לכמה קלטות דומות לזאת מאגם טאהו - שתיעדו מפגשים פרטיים בין ברי ונשים בלונדיניות לבנות וגדולות חזה - התמקדה ההמולה במה שהתובע כינה "קלטות הטואלט". מתוך מאות הקלטות שהראו נשים מכל צורה וגיל אך כולן לבנות כשהן עושות את צרכיהן, הכחיש ברי את בעלותו על שתיים מהן. היה ברור שמצלמה אחת הוחבאה מאחורי האסלה: העדשות תיעדו צילומי תקריב של האיברים האנטומיים הרלוונטיים של הנשים, ומצלמה אחת נתלתה מהתקרה והעניקה מראה אווירי של תכולת האסלות בשניות המעטות שבין הרגע שבו הנשים סיימו את מעשיהן וטרם שטפו את האסלה (הורידו את המים).

חומר הגלם המצולם נערך במקצוענות ובמעברים מהירים בציוד העריכה המשוכלל של ברי, והציגו את "מיטב הלהיטים" של ההפרשות. לעתים נעשה שימוש בפריז–פריים לשניות מעטות, מתעכבות על רגע שנחשב ראוי במיוחד בעיניו. רוב הנשים היו בוגרות, אך העדשה קלטה ולא התעלמה גם מכמה ילדות קטנות שנקלעו לשירותים. באשר לאופן שבו נחשפו הקלטות וסטייתו, יש חילוקי דעות. אך על פי הגרסה התקפה ביותר, וינסנט האק, מי שעבד עבור ברי במשך שלוש שנים, קיבל טיפ אנונימי בטלפון שלפיו "התרחשו מעשים בעלי עניין לרשויות החוק בשירותים של המסעדה, שעדות להם ניתן למצוא בפח הזבל הסמוך". האק הלך לפח הזבל ומצא בו 20 קלטות וידיאו בקופסת קרטון ואיתן תריסר צילומי פולרויד. רגע החשיפה תועד בידי שוטרים שהגיעו למקום, גם הם בגלל רמז אנונימי, ותיעדו את האק שנהנה מאליבי מכיוון שברי מעולם לא האשים אותו בגניבת קלטות אישיות וכדומה.

האק הצליח להגניב לביתו אחת מהקלטות שאותה ישב לצפות ובמהלך הצפייה זיהה על המסך איברים אנטומיים שהכיר, של אשתו הוסנה. "התגובה הראשונה שלי הייתה לקחת מחבט בייסבול וללכת לביתו של צ'אק ברי", אמר האק. במקום זה הלך למשפטן שעבורו עבד לפרקים כבלש פרטי. בתביעה שהגישו עורכי דינו של ברי נגד האק, אשתו, המשפטן ואחד נוסף בשם טום ג'ונס (לא הזמר הבריטי), נטען כי החשודים "נכנסו למו"מ בלתי חוקי עם מפיצי פורנוגרפיה בניסיון לעשות כסף ממעמדו הרם של צ'אק ברי בעולם הבידור". תביעה שנייה מכמה שהגיש תחת ההנחה שהתקפה היא ההגנה הטובה ביותר, הוגשה נגד האק אחרי שכמה צילומי עירום חזיתיים של הזמר הופיעו במגזין הפורנו "היי סוסייטי". עורכי הדין של ברי טענו לקיומה של קנוניה ששללה ממנו את זכויות האזרח שלו וחדרה לפרטיותו וגם שניסו לסחוט ממנו 10 מיליון דולר עבור השבת הקלטות.

חשיפת הקלטות וסירובו של ברי להיכנע לסחיטה הביאו לגילויים נוספים. על פי מסמך נוסף בנושא שהוגש לבית המשפט על ידי הרשויות, התברר כי האק שימש באותו זמן כמלשין על פעילות בלתי חוקית של ה–DEA, הרשות למלחמה בסמים, שאמר להם שברי היה סוחר סמים גדול. בנרתיק הגיטרה שלו בביתו נמצאו 25 ק"ג של קוקאין. עסקי הסמים של ברי הניבו רווח של 9 מיליון דולר במהלך השנים. בפשיטה ב–1990 בביתו של ברי, שעה שלא היה בו, נמצאו שלושה כלי נשק, שתי שקיות פלסטיק גדולות שהכילו "צמחים ירוקים" ו"חומר חום קשה" בנייר כסף, שבעה מגשים של שקופיות פורנוגרפיות, 59 קלטות VHS ו–122,500 דולר במזומן.

כמקובל במקרים בעלי פרופיל גבוה וסלב במרכזם, נשים שביקשו להעיד נגד צ'אק ברי יצאו מהיערות. אחת מהן הייתה שריסה קיסטנר. היא, אמה ואחותה גרו בפארק הטריילרים על אדמתו של ברי. "עד שהוא לא אמר לי שהוא יכול לראות לתוך חדר השינה שלי מאחוזתו, זה לא עלה בדעתי", אמרה קיסטנר, שהייתה אחת המתלוננות בקובלנת הקלטות הקבוצתית. "אז הגיע ההלם האמיתי. הוא אמר לי: 'חשבתי עלייך אתמול כאשר השתעשעתי עם עצמי'. צ'אק רצה שאהיה הפילגש שלו. הוא התחנן בפני, הציע לי מעיל פרווה ומכונית חדשה. הוא אמר: 'אנשים יקראו לך גב' ברי. כל מה שעלייך לעשות זה לבוא לביתי ולבדר אותי'. קיסטנר מצאה מצלמת וידיאו מיניאטורית בצנרת המזגן מעל מיטתה.

מי שלא ראתה, לא שמעה ולא ידעה, הייתה אשתו של ברי במשך 42 שנה. "אני אף פעם לא קוראת עיתונים", אמרה תמטה ברי, "ורוב הזמן אין לי מושג מה מתרחש בחייו של צ'אק. שמעתי שהוא בצרות אבל הוא יודע שתמיד אעמוד לצדו".

שלושה חודשים אחרי הפשיטה בביתו של ברי הושב לו הכסף המוחרם. הוא תבע את התובע בטענה שהפשיטה עליו הייתה מונעת ממוטיבציה פוליטית בסמיכות גדולה לבחירות. "האנה מנסה להיבחר שנית על חשבונו של צ'אק ברי", אמר אחד מעורכי הדין שלו. האנה הפסיד בבחירות, ואחרי עסקת פשרה הושמטו סעיפי ההתנכלות לקטינים מכתב האישום נגד ברי, והתביעה הסכימה כי עונשו יהיה קנס של 5,000 דולר, שתי שנות מאסר על תנאי ושום דבר בעל שיניים בנושא המריחואנה.