אין ספק שההיסטוריה מצוידת בחוש הומור משובח, אולי אפילו מטורף: בסופו של דבר, מכל הבריות בעולמנו, את ההצהרה המוסרית החשובה והמהדהדת ביותר השמיע דונלד טראמפ. ההוא שהוקלט מתאר איפה ואיך הוא נוהג "לתפוס" נשים, שלא משלם מסים, שמתעשר מפשיטת רגל אחת לשנייה ומפזר "פייק ניוז" כבר בארוחת הבוקר. דווקא טראמפ הוא זה שהחליט את ההחלטה המתבקשת ועשה את המעשה המובן מאליו שכל מנהיג עם חוט שדרה מוסרי אמור לעשות אל מול הזוועות שראינו בסוריה: הגיב בכוח, העניש את הרוצח המתועב מדמשק, שרטט קו אדום חדש ובוהק על החול.
אחרי שגמרנו לדבר על האמירה המוסרית, במהלך של טראמפ יש היבטים רבים נוספים. הוא היה גם מהלך פוליטי שמכוון פנימה: איתות לקונגרס, ובעיקר איתות לדעת הקהל ול־FBI החוקר את מסכת קשריו של הנשיא עם הקרמלין במהלך קמפיין הבחירות ולפניו. טראמפ הוכיח, באמצעות 59 טילי שיוט, שהוא לא עושה חשבון לפוטין ולא שפוט של אף אחד. הבעיה שלו היא שהוא לא משחק לבד על המגרש. גם את פוטין לא עשו באצבע. תיאוריות קונספירציה מגוונות יודעות לספר שהשניים בכלל מתואמים וגם לפוטין יש אינטרס שה־FBI יירד מהגב של טראמפ. נו, טוף.
כך או אחרת, מטח הטילים על בסיס חיל האוויר הסורי הוא רק ירייה ראשונה במערכה לא פשוטה. טראמפ יידרש כאן לעצבים חזקים, סבלנות, נחישות וכושר עמידה.
לא בטוח שהוא מצויד בכל אלה, אבל זה מה שיש. הסורים והרוסים כבר משדרים עסקים כרגיל. הבסיס שהופצץ כבר חזר לפעילות ואתמול המריאו ממנו מטוסי קרב להפצצות נוספות של אוכלוסייה אזרחית באידליב. הציר הרוסי־שיעי לא מתכוון למצמץ או לוותר על נכסים או הישגים. טראמפ צריך להבהיר את עצמו כבר עכשיו, כדי למנוע אי הבנות ועימותים אחר כך. הקווים האדומים צריכים להיות ברורים. אסד כן, אסד לא, נשק כימי לא יופעל נגד אזרחים במאה ה־21. אם פוטין ואסד לא מבינים את זה בטוב, הם צריכים להבין את זה ברע. נקודה.
ויש גם השלכות רלוונטיות לנו: תדמיתו של טראמפ כזה שלא כדאי להסתבך איתו מתעצמת. אני מניח שהזעת היתר בירושלים הוגברה אף היא. לטראמפ כוונות ממשיות אשר להסדר ישראלי־פלסטיני והוא מתכנן תוכניות גדולות בעניין הזה. גם בשבוע שעבר לא רצה נתניהו להיות זה שיאכזב את טראמפ. השבוע הוא מבין למה.
התרעות פיקוד העורף