שר האוצר כבר לא מוכן לקחת שום צ׳אנס. מבחינתו הקדמת הבחירות בעקבות משבר התאגיד עומדת על הפרק (הכנסת תתכנס בשבוע הבא לישיבות מיוחדות בעניין) ובעקבות הביקורת שספג הוא חייב לשדרג את מעמדו בציבור.
זו באמת החדשה העיקרית בתכנית. היא מכוונת למעמד הביניים, או אם תרצו ל"אחיו העבדים" של יאיר לפיד. היא מכוונת לזוגות צעירים היוצאים לעבודה, המשלמים מס, והשולחים את ילדיהם הקטנים לצהרונים בעלות של יותר מ-1000 שקלים לחודש.
התכנית החדשה כוללת זיכוי מס בהיקף 1.7 מיליארד שקל למשפחות עובדות ומס הכנסה שלילי. היא גם כוללת סבסוד צהרונים בהיקף 900 מיליון שקל (בעקבות קמפיין יעיל של קרן מרציאנו בערוץ 2) הפחתת מכסים בהיקף 600 מליון שקל בעיקר על מוצרים לתינוקות.
אם כך למה למהר ולהציג שלושה חודשים וחצי לאחר אישור התקציב הדו שנתי תכנית שתבוצע רק ב-2018? כאמור הסיבה העיקרית היא הקרב על הקרדיטים. הסיבה השנייה היא חג הפסח והרצון לשמח את עם ישראל. אבל אל דאגה. כחלון לא שכח גם את מקבלי קצבאות הנכות. בקרוב הוא יאשר את המלצות ועדת זליכה להוספת 4 מיליארד שקלים ל-235 אלף מקבלי קצבאות. וייתכן שבקרוב נשמע גם על ביטוח ממלכתי סיעודי ועל הטבות נוספת ככל שמועד הבחירות יתקרב.
התכנית החדשה היא מקבץ של נושאים שנדונו במרוצת החודשים האחרונים. מיותר לציין שתכנית כחלון אינה מקובלת על נגידת בנק ישראל, קרנית פלוג, וכנראה גם על ראש הממשלה. אבל בנושאי מס כחלון לא סופר את הנגידה, ולאחר פרשת התאגיד הוא הפסיק לספור גם את ראש הממשלה.
התכנית מתפרסמת בעיתוי הנוכחי בזכות ״עודפי המס״ שנצברו כביכול בקופת האוצר. אבל האם באמת קיימים עודפים? על פי נתוני האוצר עודף גביית המסים הסתכם ברבעון הראשון ב-1.6 מיליארד שקל, אלא ש-1.2 מיליארד שקל מתוכם הם מס חד פעמי שנגבה בעסקת כתר פלסטיק. באוצר טוענים שבעקבות עדכון תחזית הצמיחה גביית המס תגדל ב-2017 ב-3 מיליארד שקל וב-2018 ב-3.5 מיליארד שקל נוספים.
התרעות פיקוד העורף