המסקנה מכך היא שרוסיה מנהלת משחק משולש: מספקת נשק ומסייעת לאסד, מעלימה עין מהעברות נשק סוריות או איראניות דרך סוריה לחיזבאללה, ובמקביל מעלימה עין או משלימה עם התקיפות המיוחסות לחיל האוויר הישראלי אך בפומבי מתנערת ומגנה אותן.
באחרונה דווח בתקשורת הערבית, מרבה ישראל לתקוף בסוריה, ככל הנראה משום שאיראן וסוריה מאיצות את העברת משלוחי הנשק לחיזבאללה. המצב מסתבך גם בגלל הפטפטת בישראל, שעד לאחרונה הצליחה לנהל מדיניות של “עמימות”. לא התייחסה, לא אישרה ולא הכחישה. לאחרונה המדיניות הזו מתכרסמת. “קצין בכיר” בצה”ל אישר השבוע כי ישראל תקפה בסוריה טילים שיועדו לחיזבאללה. אתמול השרים ישראל כץ, נפתלי בנט ויואב גלנט רמזו שישראל תוקפת, ושר הביטחון מסר שהבהיר לרוסים כי ישראל לא תרשה התקרבות של כוחות איראניים וחיזבאללה לגבול רמת הגולן. לפי שעה המשטר הסורי חורק שיניים. הוא אינו רוצה ולא יכול לפתוח חזית נגד ישראל.
ישראל מנהלת קרב מאסף נגד משלוחי הנשק לחיזבאללה. היעדים לתקיפה הם טילים ארוכי טווח כגון סקאד די, טילים מונחים או ציוד הנחיה שמעניק לטילים את דיוקם לפגוע במטרות אסטרטגיות בישראל, טילים נגד מטוסים ומכ”מים וטילי חוף ים. לישראל מיוחסות עשרות תקיפות בארבע השנים האחרונות. גם אם נניח שרובן השמידו את המטרות, אלה טיפות בים. על פי הערכות, לחיזבאללה כ־100 אלף טילים ורקטות מכל הסוגים, כולל ארוכי טווח ומדויקים מאוד. זה לא סוד שהוא יכול לפגוע בכל נקודה אסטרטגית בישראל. לפי שעה אין לו כוונות לפתוח במלחמה. בדיווחים המיוחסים לה נטען שאת הפער בין היכולת לכוונות מנצלת ישראל בשיטת "מצליח" למזעור נזקים עתידיים.
התרעות פיקוד העורף