בשנים האחרונות הפסקנו לספור את התקיפות האוויריות שמבצעת ישראל כנטען נגד שיירות נשק, מחסני תחמושת או מאגרי טילים ורקטות בשטח סוריה. בזמן הלא רב שחלף מאז קיום הראיון הזה עם ראש זירת צפון־מזרח באמ"ן, בוצעו עוד לפחות שתי תקיפות כאלה. בחלקן, נוטלת ישראל אחריות על המעשה. בחלק אחר, נשמרת עמימות וישראל אינה מגיבה. בלי ששמנו לב, יש כאן מלחמה. הצדדים הלוחמים הם ישראל מצד אחד, איראן מהעבר השני. "תומכי הלחימה" בצד האיראני הם, כמובן, סוריה וחיזבאללה, שהוא "משתמש הקצה" של מאגרי הנשק והתחמושת המופצצים הללו.
בשנה וחצי האחרונות הצטרף משתנה נוסף למשוואה הנפיצה הזו, והוא גדול בהרבה מסך חלקיה: המעורבות הרוסית והנוכחות הרוסית הכבדה במרחב. מסביב צופים כולם: ממשלת לבנון, העולם הסוני, הליגה הערבית והעולם כולו. אפשר לקרוא לעימות הזה "מלחמת התחמושת", או "מלחמת ההתעצמות". היא ניטשת סביב צירי האספקה היבשתיים, האוויריים והימיים בין טהרן ודמשק, לחיזבאללה. היא נשמרת, עדיין, על אש קטנה. אין בה נפגעים רבים, בעיקר בצד הישראלי שמצליח לשמור על סטריליות. אבל יש בה פוטנציאל עצום, נפיצות גבוהה והמון אינטרסים של הצדדים.
קוראים לו אל"ם א', הוא בן 42, אב לשלושה. בוגר תלפיות. בעברו ארגוני ביון אחרים. עכשיו הוא באמ"ן. היה ראש זירת איראן, כשזו אוחדה עם זירת עיראק וסוריה, קיבל גם אותן והפך לרזצ"מ, ראש זירת צפון־מזרח. הוא מספר 2 בחטיבת המחקר (אחרי ראש החטיבה). נחשב לאחד הבקיאים והמרשימים באגף המודיעין. תפקידו: ליידע את מקבלי ההחלטות בכל מה שצריך לדעת על המתרחש באיראן, עיראק וסוריה. שתי האחרונות הן המדינות המדממות ביותר בעולם של היום. הוא הביא איתו, ביוזמתו, את סא"ל נ'. בת 34, אם לילד, נשואה לקצין אמ"ן. 17 שנה, כמעט מחצית מחייה, היא באגף המודיעין. שני תארים אקדמיים בלימודי המזרח התיכון וכיום ראש ענף הג'יהאד העולמי. דאע"ש, אל־קאעידה וכל אלה, באחריותה.
בשנים האחרונות ובעיקר מאז פרוץ מה שמכונה "האביב הערבי", השתנו פני המזרח התיכון, וגם פניו של המודיעין באשר הוא. אם פעם חייו של קצין המודיעין היו פשוטים יחסית, היום מדובר בכאוס של ממש. פעם מספיק היה לדעת מה חושב אסד ואיפה נמצאות דיביזיות השריון החשובות שלו. היום תמונת המודיעין מורכבת מאלפי, אולי עשרות אלפי רסיסי נתונים, ציוצי טוויטר, תמונות באינסטגרם ואלפי ראשי כנופיות ומסגרות טרור או מורדים מקומיות. באמ"ן זורמים עם החיים החדשים הללו.
"אנחנו נמצאים על זה", מאשר אל"ם א', "מביטים ובוחנים מה שקורה בטוויטר, באינסטגרם וברשתות החברתיות".
מפת השליטה של סוריה מתעדכנת באמ"ן מדי יום. ה"נקניק" האדום המתפתל מעלוויסטן לחופי הים התיכון בואכה דמשק, מהווה את "ליבת סוריה", הנמצאת בידי המשטר. האזור האדום הזה מתרחב ומתעבה בקצב לא רע בשנה האחרונה.
"מורכב לייצר את המפה הזו", אומר אל"ם א', "צריך לעקוב כל הזמן אחרי עשרות התפתחויות בעשרות מקומות".
"איראן למדה להפעיל בצורה יעילה יחסית כוחות מחוץ לגבולותיה. רואים את זה גם אצל החות'ים בתימן. היכולת הזו, יחד עם טכנולוגיה מתקדמת, כשאתה מחבר את זה לכלי טיס בלתי מאוישים וטק"ק מדויק, זה איום מסוג אחר".
לקראת סיום מספר אל"ם א' על אירוע מוזר שקרה לפני מספר חודשים, כשהמודיעין עלה פתאום על גיוס מילואים בצבא סוריה. "פעם אירוע כזה היה גורר מהומת אדירים", הוא אומר, "הפעם, כשהמצב ידוע, וכמעט אין מילואים וגם אם יש מדובר על מלחמת האזרחים, זה היה שונה. ויחד עם זאת", הוא משחזר, "היה פתאום איזה רגע של כאב בטן".
אל"ם א' וסא"ל נ' הם חלק ממהפכת ענק שעוברת על מקצוע המודיעין. "חטיבת המחקר בעידן של גודש מידע, עם הרבה מאוד שחקנים, עם הצורך להפריך או לאמת או לדעת דברים בזמן אמת כשמדובר בכמויות עצומות של מידע", אומרת סא"ל נ', "זה אומר שתהליך עבודת החוקר השתנה באופן דרמטי. ראש אמ"ן קורא לתהליך הזה 'גשרי ברכה', פעם כל אחד התמקד בעיסוק שלו, היום כולם, החוקר והמעריך והאוסף צריכים להשתלב יחד, החומות שבין המסגרות נפלו, כולם יושבים בדיונים אצל כולם, וזה מצריך גם אותנו להשתלב עם כל הגורמים האחרים בקהיליית המודיעין. חייבים לייצר שלם שהוא גדול מסך חלקיו. זו מהפכה עצומה, קשה לדעת איפה נהיה בעוד כמה שנים, האתגר עצום ואין לנו ברירה, אלא לעמוד בו".
התרעות פיקוד העורף