אם 100 הימים הראשונים של דונלד טראמפ בבית הלבן הניבו את המאזן שמסוכם על ידי פרשנים ומומחים באמצעי התקשורת בארה"ב כמעט בהסכמה כללית כשלילי, מביש ומדכא - 100 הימים הבאים אינם צופנים בשורה טובה, אם בכלל, להתקדמות או אפילו לתזוזה משמעותית בחזית השלום במזרח התיכון.
קודם הנשיא טראמפ צחק, לעג וביטל כלאחר יד את הרעיון של 100 ימים ראשונים בבית הלבן. "זהו מושג מגוחך", טען. "הנשיאות שלי שונה". אבל כמו תמיד, כנראה שמישהו בצוות הפנימי שלו לחש לו שאי אפשר להתעלם מההתייחסות הגורפת והביקורתית של התקשורת לסיכום מאה הימים הראשונים שלו כנשיא.
ואז, בין לילה אורגנה "עצרת אוהדים המונית" ולקול מחיאות כפיים סוערות הצהיר טראמפ על "ההישגים שצבר במאה הימים הראשונים" ואפילו פרסם היום טור מיוחד ב'וושינגטון פוסט', העיתון השנוא עליו, שבו מנה רשימה ארוכה של הישגים. הניו יורק טיימס, האויב הגדול של טראמפ, סיכם את התקופה במאמר שכותרתו "מאה ימים של רעש". ואכן, מה שהיה בעצרת אתמול היה רעש. טראמפ התנהג, נראה ונשמע בצלם ובדמות של מועמד לנשיאות, ששכח כי הוא כבר נבחר.
מנותק וחסר אונים
רשמית, מאה הימים הראשונים של טראמפ בבית הלבן הסתיימו בשבת. את תוכנית הפחתות המסים הגורפת הספיק עוד הנשיא דונלד טראמפ לדחוף לשלושת הימים האחרונים של 100 הימים. כמו לגבי יוזמות אחרות של טראמפ, הראשונים שהצהירו על הסתייגותם מהרפורמה במסים היו בכירים רפובליקנים. במלים אחרות, גם הרפורמה שלו במסים צפויה להיכנס לרשימה הארוכה של יוזמות של טראמפ שהוכרז עליהן בקול תרועה ושגוועו בקול דממה.
הנשיא פרנקלין רוזוולט, שנבחר ב-1933, היה הראשון שיצר את הקונספט הנשיאותי המחייב של "מאה ימים ראשונים" בבית הלבן. מאז אף נשיא לא עמד בהבטחות ששיווק כמועמד או מיד בתחילת כהונתו על תוכניות ויוזמות שיבצע במאה הימים הראשונים לכהונתו. אבל אף נשיא לא נכשל, לא נחשף כחסר כל ניסיון וכמנותק ממהות התפקיד ולא נתגלה כחסר אונים ב-100 הימים הראשונים שלו בתפקיד בהיקף ובמידה מביכים ונלעגים שדונלד טראמפ ייזכר. "לא ידעתי שזה תפקיד כל כך קשה", הודה בראיון לסוכנות רויטרס. "אני מתגעגע לחיי הקודמים".
מלבד הצלחתו להשיג את אישור הסנאט למינוי שופט עליון חדש שגם נעשה בנוהל חריג ולא מכובד - כל הבטחה, כל הצהרה וכל הערכה שנתן כמועמד למה שיבצע מיד עם כניסתו לתפקיד לא רק שלא מומשו, אלא אף נדחו וסוכלו באופן מביש ומשפיל. ברגע האחרון לפני שמסתיימים 100 הימים, הודיע טראמפ בסוף השבוע, כי גם את הסכם הסחר עם קנדה ומקסיקו, (נפט"א), שהגדיר כ"הסכם הגרוע ביותר בהיסטוריה", הוא לא יבטל.
הבטחתו לבטל את אובמה-קר "ביום הראשון שאהיה בבית הלבן" נראית היום כבדיחה לא מוצלחת. בניית חומה בגבול עם מקסיקו? נו באמת, יש גבול למה שאפשר לדרוש מנשיא.
המצביעים מתחילים להתחרט
האמריקאים שהצביעו בעד האאוטסיידר טראמפ מתחילים לקלוט שההימור שעשו נראה כבר חמור ומסוכן הרבה יותר ממה שהעריכו. אלה שהתנגדו לטראמפ בבחירות חורקים שיניים ומגלים שהאמרה "אמרנו לכם" איננה מנחמת.
מבחינת ישראל, אמר בשיחה עמו ביום שישי מנהיג יהודי בניו יורק, ש"אני חושש יותר למאה הימים הבאים והבאים אחריהם". מלבד הצהרות שפוזרו אין סימן למשהו רציני ומהותי בנוגע לשלום או להסדר שהתגבש בבית הלבן. גם העברת השגרירות לירושלים אמורה הייתה אמורה להתבצע ב-100 הימים הראשונים.
אם אחרי פגישות עם מנהיגים ערביים ומגעים עם בכירים ישראליים כל מה שלנשיא טראמפ היה מה לומר זה מה שאמר בראיון לרויטרס - "אין סיבה שלא יהיה שלום בין הישראלים לפלסטינים", נראה שב-100 הימים הראשונים הוא לא למד, לא קלט ולא הפנים את ממדי ועומק הבעיות והקשיים לפתרון הסכסוך.