מתעוררים למציאות: שוק הגז הישראלי מתחיל להתפכח מהחלומות

ערב יום העצמאות פרסם משרד האנרגיה הודעה צנועה, שבישרה על כישלונו של אחד המכרזים המעניינים שפרסמה לאחרונה המדינה: בדיקת היתכנות למפעל ישראלי שיהפוך גז טבעי לבנזין וסולר לכלי רכב. ההצעה היחידה התקבלה מצד גורם שלא עמד בתנאי הסף.

בדיקה ראשונית שהוזמנה מחברת הייעוץ פארטו לא העלתה תוצאות מבטיחות, אבל המדענית הראשית ברכה חלף החליטה לקדם את הבדיקה. בשנה שעברה הוכן מכרז שהציע לחברות בענף להציע תוכנית לבדיקת היתכנות למפעל ולהקמת מתקן ניסיוני. המשרד הציע אף לסבסד את התוכנית. ההצעה עוררה עניין מסוים, אבל כבר בבחינה ראשונית פסלו כל המועמדים הפוטנציאליים את הרעיון.

מהבדיקות הראשוניות עולה שההשקעה הנדרשת בהקמת מפעל קטן יחסית של GTL צפויה להסתכם במיליארד דולר. חברת הייעוץ ששכר משרד האנרגיה העריכה שהקמתו תארך עשר שנים, ממועד האישור ועד השלמת התכנון וההשקה. מי שעדיין לא נרתע מגודל ההשקעה והסיכון גילה כי אין היום בעולם אף מפעל GTL בתכנון ובהקמה, והמפעלים הקיימים מקרטעים. המפעל הגדול והמוביל בעולם נמצא בקטאר, בבעלות משותפת של הממשלה וחברת האנרגיה הבינלאומית "רויאל דאטש של". המפעל, שהוקם בהשקעה דמיונית של 20 מיליארד דולר, רוכש גז במחירים אפסיים והופך אותו לדלק. למרות התנאים האידיאליים, מנצל היום המפעל רק כמחצית מכושר הייצור שלו וצובר הפסדים כבדים.

הסיבה לקשיים ולהקפאת הייצור של דלק מגז היא ירידת מחירי הנפט. במחירים של 50 דולר לחבית נפט המפעלים מפסידים. הבעיה חמורה יותר בישראל, שבה מחיר הגז הטבעי גבוה. עלות ההפקה של גז בישראל גבוהה פי שבעה מהמחיר שמשלם המפעל בקטאר.

משרד האנרגיה מסר כי הוא אינו נסוג מהמיזם, ובוחן אפשרויות לשנות את תנאי המכרז בתקווה לעניין בכל זאת משקיעים.

***

ההצעה להפוך גז לדלק למכוניות בטכנולוגיית GTL אינה הרעיון היחיד שנבחן על ידי הממשלה. המשרד להגנת הסביבה מקדם בהתלהבות תוכנית להנעת משאיות ואוטובוסים בגז דחוס. על פי התוכנית, תשקיע המדינה עשרות מיליוני שקלים בסבסוד אוטובוסים מונעים בגז, וכן תחנות דלק שישמשו את כלי הרכב.

גם כאן מסתמן כי מדובר ברעיון בעייתי: הסבת מנועים לשימוש בגז או רכישת כלי רכב המותאמים לגז היא פעולה יקרה מאוד, וכרוכה בתוספת של עשרות אחוזים למשקל הרכב. היתרון היחיד ברכב המונע בגז הוא קיטון ברמת זיהום האוויר, וזו גם הסיבה לכך שהממשלה על שלוחותיה מוכנה לסבסד ולתמרץ כלי רכב כאלה. אין אפשרות מעשית להסב כלי רכב קטנים דוגמת מכוניות פרטיות וטנדרים להנעה בגז דחוס, והאפשרות היחידה היא להתקין את המערכות באוטובוסים ובמשאיות כבדות. ועדיין, העלות הגבוהה של המערכות ויעילותן הנמוכה הופכות את ההשקעה לבלתי כלכלית בעליל.

התוכנית הממשלתית לשפוך 65 מיליון שקל מכספי משלם המסים על הקמת תחנות תדלוק בגז היא רעיון מבריק ליחסי ציבור, אבל עלותו בלתי סבירה. מוזרה לא פחות היא כוונתה של עיריית חיפה להקים על חשבונה תחנה כזו בהשקעה של עשרות מיליוני שקלים, במסגרת פרויקט הכולל גם רכישה (בסבסוד ממשלתי) ותפעול של משאיות המונעות בגז נוזלי. לפרויקט הבזבזני לא צפויה השפעה מהותית על רמת זיהום האוויר בעיר, אבל הוא ישרת היטב את הקמפיין הירוק של העירייה.

רעיון נוסף שנבדק על ידי יועצי משרד האנרגיה בעבר היה ייצור מתנול דלק בעל יעילות נמוכה יחסית, הנפוץ בעיקר במדינות העולם השלישי. אחת מתופעות הלוואי של השימוש במתנול היא שחיקה מוגברת של מנועי המכוניות. חברת דור אנרגיה הודיעה על כוונתה לייצר מתנול מגז - תערובת ש־15% ממנה גז טבעי. חברת פיאט ויבואנית המכוניות סמל"ת ייבאה 50 מכוניות פיאט 500 לצורך ניסוי במתנול. שיווק מסחרי של הדגם המותאם גם למתנול צפוי עד סוף השנה.