לפעמים יש לי הרגשה שחייתי כבר את החיים האלה, שהכל חוזר על עצמו, שהכל אותו דבר, שהייתי פה כבר. כמו "לקום אתמול בבוקר", הסרט שבו הגיבור קם בכל בוקר לאותו יום, חייו ממשיכים בלולאת זמן והזיכרונות הם ההווה שמתרחש ממש עכשיו. ולא, אני לא מדבר על העונה החדשה של "מועדון לילה", אם כי גם היא בהחלט תורמת לתחושת הדה ז'ה וו.

היינו, ראינו; וגם לא על ביבי, שהוא ראש ממשלה לנצח, ואחרי השנה האחרונה, שבה הוא שרד מהפכים, דרמות וחקירות, ברור לחלוטין שהוא איתנו עד אין קץ; אלא להרגשה שדמויות שנעלמו ופסו, או סדרות שכבר קברנו, חוזרות אלינו לגלגול נוסף, אף על פי שלא ביקשנו. אפילו קבוצת פייסבוק עם קריאה נואשת להחזיר לנו אותן לא נפתחה. הנה "פארגו" שבה לעוד עונה, שהיא בדיוק אותה עונה כמו הקודמות, ואפילו לא חשבתי להתגעגע.



או קחו את אהוד ברק, שחזר בתצורה חדשה של 140 תווים ועם דעה על כל מה שקורה בארץ. נכון שהוא פחות מציק מפעם, אבל עדיין, אחרי ההיעלמות הקודמת שלו, לא היה לגמרי ברור שנראה את פרצופו שוב. ובאמת את פרצופו לא רואים, כי הוא הפך להיות החייל הכי מזוקן בצה"ל, והנה הוא שוב איתכם ושלום עליכם ועלינו ועל כולנו.



ג'ק באוואר (קיפר סת'רלנד), שכיכב כסוכן לוט"ר בסדרה "24" על כל מאות הפרקים שלה, גם הוא חזר בסדרה חדשה, כשעכשיו הוא נשיא ארצות הברית (שורד בכוננות) ושוב האומה האמריקאית שוחרת השלום מאוימת על ידי איזה מוג'אהד בשם פריד נסאר ותאים מוסלמים רדומים מתעוררים. בכל מקרה, מדובר באותה סדרה באותו קצב ובאותה עלילה עם אותה שפה.



אגב, "24" עצמה חזרה לעוד נגלה שנקראת "מורשת". אפילו גיבור הסדרה "נמלטים" - שכל מהותה הייתה שהחתיך שקעקע על עצמו את תוכניות הבנייה של הכלא יבריח את אחיו, האסיר, והוא הצליח במשימה בסוף הסדרה - גם חזר יחד עם אחיו לסבב נוסף. נוקיה החזירה לחיים חדשים את המכשיר המיתולוגי 3310, שנמכר שוב. הסדרה "פולישוק" הפכה להיות הצגה בתיאטרון עם אותם שחקנים ואותו כותב, "האישה הטובה" הפכה להיות "הטובות לקרב" (סדרה בת), ונורית גלרון מוציאה שוב את "משהו בלבבה" אחרי 30 שנה.



זה לא שזה טוב, ולא שזה רע, זה פשוט כבר היה. חבר'ה, תחדשו לי. תפתיעו אותי. אני פה בעולם הזה רק פעם אחת, וזהו. אני לא חוזר לעוד סיבוב. תכף זה נגמר. אני רוצה דברים שעוד לא ראיתי. אני רוצה שכל יום ייראה אחרת. לא רוצה לראות סדרה שכבר הייתה. לא פוליטיקאי שכבר השתמשתי בו וזרקתי. לא הצגה שהייתה סרט, ולא סדרה שהייתה ויראלית.

די. נגמר. בשביל מה אתם אנשים חכמים וכישרוניים? ראיתם פעם את וודי אלן עושה את אותו סרט פעמיים? אז נכון שהוא עשה 20 סרטים דרעק, אבל לפחות כל סרט שלו הוא דרעק חדש. אלברט איינשטיין לא כתב את תורת היחסות ואז עשה מזה סרט ואז סדרה. אלא כתב את תורת היחסות הפרטית ואז עבר לתורת היחסות הכללית וחולל מהפכה אפילו גדולה יותר מהקודמת.



למה בעצם יעקב איילון עדיין מגיש חדשות? מישהו ביקש את זה? הרי ראינו את זה כבר. בכל מקום. בכל ערוץ. ועכשיו בשתיים בצהריים. יופי, כאילו שאני אפסיק את כל מלאכתי אשר אני עושה ואשב לראות מהדורת חדשות באמצע היום. ונשבע שמאז שאני בן 5 רפי רשף מגיש את החדשות של השעה חמש, כשהוא מרכיב את אותם משקפיים באותו מנח.

הייאוש נעשה יותר נוח רק כי הוא אותו ייאוש מוכר. שום דבר לא משתנה. איפה היצירה שעוד לא ראינו? שמישהו יעיף לנו כבר את המוח עם משהו חדש. נדמה שכל הבדיחות של שלישיית מה קשור כבר סופרו, אם לא על הבמה אז על המפה. ושלמה ארצי מוציא את אותו שיר כבר 20 שנה. רגע אחרי העצמאות, תרגישו משוחררים וחופשיים לעשות את הדבר שעוד לא נעשה. משהו חדש לגמרי. משהו שעוד לא היה. לא מחזור, לא שחזור ולא אותה אדרת בפלטפורמה אחרת.