הלב של הצעת החוק, כמו הרבה ניסוחים אחרים של הצעות חוק הלאום, הוא שמדינת ישראל היא הבית הלאומי של העם היהודי. הנשיא ריבלין קבע כי "יש להימנע מחקיקת חוקים שעלולים להמעיט בערכה של מגילת העצמאות"; ויצחק הרצוג, יו"ר המחנה הציוני, תקף את החוק משום ש"שום הון פוליטי רגעי אינו מצדיק להפר את מה שהובטח במגילת העצמאות, אינו מצדיק הסתה נגד מיעוט החי בתוכנו... בחברת מופת, במדינה יהודית ודמוקרטית, לא מחללים ברגל גסה את האיזון העדין בין 'יהודית' ל'דמוקרטית'".
כל מי שיקרא את מגילת העצמאות יבחין מיד כי היא עוסקת רובה ככולה בעם היהודי ובהיסטוריה שלו ורק מקצתה בנושא שוויון הזכויות והיחס לערביי ישראל. משפט הפתיחה החגיגי בא וקובע מיד כי "בארץ ישראל קם העם היהודי"; והוא ממשיך כמעט לכל אורך המגילה בקביעות על זכותו של "העם היהודי לתקומה לאומית בארצו", ומסיים: "אנו מכריזים בזאת על הקמת מדינה יהודית בארץ ישראל, היא מדינת ישראל". מדינה יהודית לא במובן הדתי, אלא במובן הלאומי. אין מילה על יהדות כדת המדינה. אין אומנם הפרדה בין דת למדינה, אך הדגש הוא על העם, הלאום.
לעומת זאת, המגילה אינה מזכירה כלל את המילה דמוקרטיה. כל שהיא אומרת הוא זה: "מדינת ישראל... תשקוד על פיתוח הארץ לטובת כל תושביה; תהא מושתתת על יסודות החירות, הצדק והשלום לאור חזונם של נביאי ישראל; תקיים שוויון זכויות חברתי ומדיני גמור לכל אזרחיה בלי הבדל דת, גזע ומין, תבטיח חופש דת, מצפון, לשון, חינוך ותרבות". אלו אמירות יפות אך כלליות ביותר, ולא בכדי חוקקו אצלנו חוקי יסוד, כמו כבוד האדם וחירותו וחופש העיסוק.
ובנוגע "לבני העם הערבי תושבי מדינת ישראל", המגילה קוראת להם "לשמור על השלום וליטול חלקם בבניין המדינה ועל יסוד אזרחות מלאה ושווה ועל יסוד נציגות מתאימה בכל מוסדותיה, הזמניים והקבועים". זהו. בפועל הם קיבלו מה שאף מיעוט לא מקבל, אם איני טועה, למשל הזכות ללמד בשפתם בבתי הספר שלהם.
ומכאן, כמה הערות קצרות: האחת, קראתי את נוסח הצעת החוק של ח"כ דיכטר. היא לא מסיתה ולא מפרה שום הבטחה, כפי שדווקא המחנה הציוני מתגולל עליו. השנייה, כנראה שהפוליטיקאים שלנו אינם מכירים את מגילת העצמאות או שמכירים אך מסלפים את מה שיש בה ואין בה.
השלישית, לכל אלו המודאגים מכך שההגדרה של מדינת ישראל כמדינת העם היהודי פוגעת בדמוקרטיה, ציפור נפשם, אצטט את השופט אהרן ברק: "ערכיה של ישראל כמדינה יהודית הם בעלי מעמד חוקתי־על חוקתי. הם משפיעים על פירושם של כל חוקי היסוד ומשפיעים בכך על חוקיותם של כל החוקים" (מספרו "שופט בחברה דמוקרטית").
התרעות פיקוד העורף