פתאום קפצה לה הפתעה אל בין תיאומי תכנון ביקור טראמפ בישראל, ודלפו ידיעות על כך שטראמפ לא רוצה שיצלמו אותו בביקור בכותל כי הוא "שטח במחלוקת". ידיעות כאלה מצערות ומעיבות על ביקור נשיאותי, שישראל מצפה בו להכרזה על העברת שגרירות ארה"ב לירושלים. ייתכן שזו טעות של איזה פקיד בכיר, אבל לא ממש קובע, ממחלקת המדינה האמריקאית. מצד שני, ייתכן שנתאכזב לשמוע שמדובר בתפנית במדיניות ארה"ב, וכי טראמפ נכנע ללחצים של שונאי ישראל.
אם זו תפנית, היא לא מובנת, כי טראמפ היה ברור מאוד בנוגע ליחס שלו אל ירושלים כאל הבירה הנצחית של העם היהודי. בקולו הוא אמר זאת. מה אמר? שאג זאת. לא ייתכן שהוא אינו יודע היטב שירושלים היא בעצם העיר העתיקה והכותל. הוא יודע זאת ויכול אפילו ללמד כמה ישראלים שזה פחות בוער בלבם. לא רק הוא יודע שהכותל הוא לב ירושלים היהודית, אלא גם עשרות מיליונים מבוחריו.
הייתי השבוע בחגיגות יום ירושלים, שנחגגו בשגרירות הנוצרית הבינלאומית בירושלים. לו הייתם שם, הייתם מבינים עד כמה הם מאמינים בירושלים יהודית. אם טראמפ ייתפס בעיני בוחריו כמחרים ירושלים היהודית, לא יהיה לו רק חשבון איתנו, אלא עם אותם עשרות מיליונים מבוחריו, שלגביהם הקשר של הכותל לעם היהודי ולמורשת שלהם עצמם היא דבר שבתוך הלב. אם לאפיפיור היה חשוב להצטלם בכותל בעת ביקורו, לנשיא ארצות הברית לא יכולה להיות שום החלטה אחרת.
צריך להזכיר שאם טראמפ יצטלם בכותל, זה יהיה ביקור ראשון של נשיא אמריקאי באתר הקדוש תוך כדי כהונה פעילה, אבל כלל לא ביקור ראשון של נשיא אמריקאי לפני או אחרי שהוא נבחר. גם אובמה ביקר בכותל בעת שהוא היה מועמד לנשיאות, גם ג'ורג' וו. בוש. קלינטון ביקר בכותל לפני ואחרי כהונתו. נכון, לא תוך כדי. טראמפ הוא הנשיא שחייב, אם כן, לקבוע היסטוריה ולבקר בכותל תוך כדי כהונתו.
אגב, תוך כדי המירוץ לנשיאות, כאשר איש לא האמין שטראמפ יזכה, חוץ ממנו, טראמפ העביר פתק לכותל. בפתק של טראמפ, כך דווח, היה כתוב: "אלוהים ברך את ארצות הברית, את צבאה, ואת בני הברית שלה".
יאיר לפיד עשה אתמול מעשה נבון וישראלי, וביקש מטראמפ להעביר את השגרירות האמריקאית לירושלים. למעשה, כל ישראלי, גם אם הוא לא מעז לומר זאת אפילו לעצמו מהרגלי התכופפות של שנים, מצפה שהוא יעשה זאת, וכמובן, שלא יסתיר את ביקורו בכותל.