נראה כי הנזק שעשו דיווחים בתקשורת האמריקאית עולה על הנזק שנגרם בפועל או שעלול להיגרם לעבודת המודיעין הישראלי, לשיטות העבודה שלו, לאמצעי האיסוף ולטכנולוגיה. ראשית, אם יש אמת בפרסום, מקור המידע שסיפקה ישראל לארה”ב בא מאמ”ן ולא מהמוסד. לכן, ככל הנראה הוא הושג באמצעים טכנולוגיים ולא אנושיים. כלומר ככל הנראה לא מדובר בסוכן שהוחדר או פעל בשורות דאעש, כפי שטענו בכמה מאמצעי התקשורת בארה”ב.
לפי פרסומים בתקשורת, מדובר במידע שהזהיר לפני כמה חודשים מפני תוכניות דאעש לבצע פיגועים במטוסים מערביים, בעיקר אמריקאיים, באמצעות הברחת חומר נפץ לסוללות של מחשבים ניידים, בלי שיתגלו באמצעי השיקוף. המזימה סוכלה וארה”ב אסרה על נוסעים מהמזרח התיכון, כולל טורקיה אך לא מישראל, לקחת עמם במטען היד את המחשבים הניידים. הודעה זו של רשות התעופה הפדרלית הייתה יכולה כבר לפני כמה חודשים לאפשר לדאעש להסיק כי מזימתם נחשפה וכי בארגונם הייתה הדלפה.
מקורות בישראל מעריכים כי כל הפרשה באה על רקע מאבקי כוח בממשל האמריקאי, בעיקר בין גורמים בקהילת המודיעין לנשיא דונלד טראמפ ולעוזריו. מבחינה זו ישראל נפלה קורבן לאותם כיפופי ידיים. נכון שהפרשה גרמה למבוכה רבה לבכירים במודיעין האמריקאי, שנוכחים שוב לדעת כי נשיאם אינו מבין בסוגיות מודיעין, מפטפט יותר מדי, לא בקיא בחומר ואולי גם לא נשמע לעצות של מתדרכיו מהקהילה.
אם בכלל נגרם נזק, הרי הוא בסכנה שאולי המידע שהעבירה ישראל לארה”ב והגיע לרוסיה עלול לעשות את דרכו לאיראן, בת הברית הטקטית של מוסקבה במאבק לשימור שלטונו של בשאר אסד. עם זאת, אין ודאות שרוסיה העבירה את המידע או מתעתדת להעבירו לטהרן.
לא צריך היה להזדקק לדברי שר הביטחון אביגדור ליברמן שאמר אתמול כי שיתוף הפעולה עם ארה”ב לא נפגע ויימשך במלוא היקפו. העובדה שראש אמ”ן, אלוף הרצי לוי, נמצא ממש בימים אלה בביקור עבודה בארה”ב – שנקבע מראש בלי קשר לפרשה ומהווה חלק משגרת שיתוף הפעולה בין שתי המדינות - מעידה על כך יותר מכל.
התרעות פיקוד העורף