רגע לפני הכניסה לישורת האחרונה במרוץ לראשות ההסתדרות, היו"ר אבי ניסנקורן משוכנע בניצחונו. "אין לי ספק שאנצח בבחירות. אני ווינר בנשמה שעושה הכל כדי לנצח אפילו במשחק דמקה. גם בשביל זה אהיה מוכן לשכב על הגדר", הוא אומר בראיון מיוחד ל"מעריב־סופהשבוע".

אם כך, מדוע ניסית למנוע משלי יחימוביץ' להתמודד מולך?
"לא ניסיתי למנוע או להתערב. היא יכלה להחתים 5,000 חברים ולוותר על הסיכום הבעייתי שלה עם סיעת 'הבית החברתי'. בהתחלה לא הייתי בטוח שהיא בכלל מעוניינת להתמודד. מבחינתה הבחירות זה עוד טיול. היא כנראה מרגישה תקועה מבחינה פוליטית. כשהחליטה להתמודד, הצהרתי שאכבד כל החלטה".



אם כך, בדיעבד אתה בוודאי מרוצה שיש התמודדות.
"אל תגזים. לא הייתי אומר מרוצה, אבל אני שמח שיש בחירות וטוב שיש בחירות. אני בטוח בכוחי".

בחודש הבא ישלים ניסנקורן שלוש שנים כיו"ר ההסתדרות. הוא עושה הכל כדי שזו לא תהיה אפיזודה חולפת בתפקיד. אם ינצח בבחירות שייערכו ביום שלישי הקרוב, 23 במאי, ימשיך לחמש שנים נוספות. זו אינה עוד ריצה למרחקים קצרים, ענף שבו הוכתר בעברו כאלוף ישראל לנוער. מדובר בריצה למרחקים ארוכים בדרך רצופה מהמורות, שתוכרע על ידי כ־200 אלף מצביעים מתוך 530 אלף בעלי זכות הבחירה בהסתדרות. לפי הערכות, לנשים ולמבוגרים תהיה השפעה מכרעת על התוצאות. זאת הסיבה לכך שעד הקלפי העולם שייך לגמלאים.

לפני שלוש שנים הוא מונה על ידי קודמו עופר עיני. הפעם הבחירות נכפו עליו והוא חייב לזכות באמון הבוחרים. ניסנקורן טעה כשלא קיבל בנפש חפצה את גזירת ההתמודדות, אף על פי שמדובר באדם תחרותי וממוקד משימה. תחילה ניסה להיתלות בפרוצדורות משפטיות, אך מהר מאוד השלים עם המצב. ההתמודדות, אם ייבחר כמובן, תיטיב איתו בטווח הארוך. היא הפיחה רוח חיים ועניין במוסד שבו הזמן עצר מלכת.


"לא ניסיתי למנוע ממנה להתמודד". שלי יחמובי', צילום: הדס פרוש, פלאש 90


# # #

יחימוביץ' מנהלת קרב עיקש ומנצלת ביעילות את המשאבים המצומצמים העומדים לרשותה (בקמפיין לא ניתן לגייס תרומות - י"ש) כדי להמשיך להיות רלוונטית. לו הקלפיות היו מוצבות בטוויטר, סביר להניח שהייתה מוחצת את ניסנקורן. היא מיצבה את עצמה כדוד הנלחם בגוליית עם מנגנון ההסתדרות שלצדו. היא הצטלמה עם אופניים ברחבת החנייה השמורה למזכ"ל בבית ההסתדרות. אבל הטוויטר אינה הזירה האמיתית.

ניסנקורן אחוז התזזית מחזיר מלחמה ומבקר מדי שבוע בעשרות מקומות עבודה, עצרות, אסיפות והתכנסויות. בשבוע שעבר ביקר בבורסה לניירות ערך (מעוז הקפיטליזם), באירוע פתיחת המסחר עם עובדי הקבלן שנקלטו. שלשום תבע מיליון שקל מנס טכנולוגיות על פגיעה בהתארגנות העובדים. בשלושת החודשים האחרונים הוכרזו לא פחות מ־12 סכסוכי עבודה, בין היתר בכלל ביטוח, בבורסה לני"ע, בקרב המנופאים, הנהגים באגד, וכמובן עובדי רשות השידור. בתחילת השבוע הצטרפה גם התעשייה האווירית לקבוצת המסוכסכים. עובדי חברת סודהסטרים ניצלו מצדם הזדמנות לחיסול חשבונות והשמיעו קולות התנתקות מההסתדרות.

לניסנקורן נוצרה תדמית של סכסכן בלתי נלאה, שאינו משבית דבר חוץ משמחות; אך ברית הזוגיות שהוא מתחזק עם שר האוצר משה כחלון חזקה מתמיד. השניים יוצאים לסבבי הופעות (בדרך כלל בתי חולים) שבהם הם מכריזים על העברת עוד עשרות או מאות עובדי קבלן להעסקה ישירה. על פי האומדנים עברו עד כה 20־30 אלף עובדים. מערכת היחסים בין השניים חסרת תקדים בטיבה. שר האוצר מתמסר לדרישות, מה שהופך את השביתות למיותרות.
יש לזה יתרון, אבל גם חסרונות. הבולט שבהם היה יוזמת החקיקה הממשלתית שהביאה לחיסול רשות השידור. מדובר במקרה חסר תקדים של סגירת מקום עבודה בניגוד להסכמים הקיבוציים. במקום שניסנקורן ישרוף את המועדון וישבית מיידית את כל המשק, הוא זרם עם זה. במקום להציל את רשות השידור, הוא היסס להתעמת חזיתית עם כחלון. הוא רק איים, ובסופו של דבר סחט העסקה נוספת של כמה עשרות מפוטרים. מעניין כיצד היה נוהג לו מולו היו ניצבים שטייניץ או יאיר לפיד למשל.

בפרשת מכל האמוניה במפרץ חיפה נקלע ניסנקורן לדילמה: האם לתמוך במפעל ובעובדיו (ובעקיפין בתעשיינים) שעלולים להיקלע לסכנת פיטורים, או להתחשב בתושבי חיפה המאוימים. בניגוד להרגלו, ניסנקורן הלך הפעם בין הטיפות ונמנע מהכרזת סכסוך עבודה ומהשבתת המשק.

לתמוך בעובדים או בתושבי חיפה? מעל האמוניה בחיפה, צילום: קארין רוזקובסקי

זו כנראה נתפסת כחולשה הגדולה ביותר שלו: במקום להפגין גישה לוחמנית הוא משתף פעולה עם מוקדי הכוח. הוא מתחזק מערכת יחסים מצוינת גם עם נשיא התאחדות התעשיינים שרגא ברוש, שאותה קיבל בירושה מעופר עיני, שותפו העסקי של ברוש. יש הסבורים שעיני - באמצעות ברוש - ממשיך להשפיע מאחורי הקלעים על הבחירות לטובת ניסנקורן. אחיו, בני עיני, הוא מנהל סיעת עוגן בהסתדרות. ניסנקורן מכחיש זאת בתוקף.

המזכ"ל נמצא בקשר טוב גם עם אלי כהן, שר הכלכלה והתעשייה. ההכרזה על הפחתת שעת עבודה שבועית (מ־43 ל־42 שעות) נדחתה לבקשת כהן ליולי, לאחר הבחירות, כדי לתת הזדמנות נוספת ליישום סוף שבוע ארוך במשק שאותו יזם במקור סילבן שלום.

זה לא העניין היחיד שנדחה מפאת הבחירות. החלטות הקשורות לחברת החשמל, כמו מי יקים את תחנת הכוח שתחליף את התחנה הפחמית בחדרה, נכנסו ל"הולד". כך גם פיטורים של אלפים מעובדי קונצרן התרופות טבע.

למרות הביקורת, ייתכן שקשרי ניסנקורן־כחלון לא רק שאינם נקודת חולשה אלא מקור עוצמה. אם מה שחשוב בשורה התחתונה הוא טובת העובדים, אז מה משנה הדרך. ואכן אסור לזלזל בהישגי ניסנקורן. אפילו יחימוביץ', לפני שהחליטה לחשוק בתפקיד, הודתה בכך. השכר עלה בשלוש השנים האחרונות ב־9% ובימים של אינפלציה שלילית, זה הישג של ממש. שכר המינימום זינק ל־5,300 שקל לחודש ועל כך אפילו עמיר פרץ בימיו הגדולים כמזכ"ל ההסתדרות יכול היה רק לחלום.

עוד מדובר על קליטת עובדי הקבלן ושיפור תנאיהם, התארגנויות עובדים לא מאורגנים במקומות כמו ענף הביטוח, ההייטק, הסלולר ועוד. כשבמקומות מסוימים ניסו למנוע התארגנות, בית הדין לעבודה אכף את זה. רמי לוי נקנס ב־1.5 מיליון שקל על מניעת התארגנות עובדים בביכורי השקמה. על הדרך התערבה ההסתדרות גם בנושאים שאינם במנדט הישיר שלה, כמו הביטוח הסיעודי הקולקטיבי (כחלון נענה לבקשה לדחות את הרפורמה), הקצאת איגרות חוב לקרנות הפנסיה וקצבאות הנכות.

בשלושת החודשים האחרונים חורך ניסנקורן את השטח ונפגש עם ועדים ועובדים בעשרות מקומות עבודה. השבוע קיבל מכתב תמיכה מעובדי תנובה. כשצריך, גם כחלון מתגייס למענו.

# # #

לעומת ניסנקורן, יחימוביץ' עוקפת את הוועדים ומתחברת ישירות לשטח. כמי שקפצה למים הקרים לפני שלושה חודשים בלבד היא רשמה עד כה הישגים לא רעים, אף שלא ברור אם יספיקו לניצחונה. העובדים שמסיבותיהם מאסו בשלטון הקיים מתחברים אליה ומנצלים את הבחירות לחיסול חשבונות. הם מתייחסים ליחימוביץ' כאל המרענן הרשמי של הקיץ.

היא הצליחה לגייס לטובתה את פנחס עידן מרשות שדות התעופה ואת חנוך ליבנה, יו"ר ועד הפקידים בבנק הבינלאומי. היא הצליחה לגרום לפיצול מסוים בין עובדי דור א' לדור ב' ו־ג' בחברת החשמל, ועשתה עבודה לא רעה גם בנמל אשדוד.

מה קרה במקומות כמו חברת החשמל, רשות שדות התעופה, הבנק הבינלאומי ונמל אשדוד, שחלקם לפחות החליטו לתמוך ביחימוביץ'?
"בחברת החשמל אין ספק שהעובדים יצביעו עבורי ו־19 מתוך 22 חברי המועצה תומכים בי. העובדים מכירים את רשימת ההישגים, הכוללת מניעת רפורמה חד־צדדית, הגבלת היוזמה למכירת תחנות כוח, החלת הסכם מסגרת השכר על חברת החשמל ועוד. יש קומץ שמסיתים, אבל הרוב המוחלט יודעים את האמת, ואני מרגיש את זה בשטח.

"באשדוד, חלק מהוועדים פנה להסתדרות העובדים הלאומית אבל גם שם הרוב בעדי. הם מבינים מי מגן על עובדי דור ב' ומי מנע פיטורים בזמן הרפורמה. לגבי רשות שדות התעופה, אני מכבד יותר מדי את יו"ר הוועד פנחס עידן מכדי להתייחס אליו. תשאל אותו מדוע הלך ליחימוביץ'. אבל את חנוך ליבנה מהבנק הבינלאומי אני לא מכבד. ליבנה לא הצליח לפתור את המשברים בבנק. העובדים הגיעו אלי, ואני זה שפתר את הסכסוך לטובתם".

אם כך, הטענות שאתה דואג רק לוועדים החזקים כמו עובדי חברת החשמל והנמלים נכונות. מה עם העובדים המוחלשים?
"אני שומע את הביקורת הזאת ולא מבין מאיפה היא באה. איך אפשר להגיד על מי שחרת על דגלו את צמצום הפערים - דבר שבא לידי ביטוי בכל הדרכים כמו העסקה ישירה, העלאת שכר המינימום, שיפור מעמד עובדי דור ב' - שהוא דואג רק לחזקים? הביקורת מגיעה מצד גורמים שהם עקרונית נגד עבודה מאורגנת ולא אכפת להם באמת מוועדים חזקים או עובדים מוחלשים. צריך להיות עיוור כדי שלא לראות את רשימת ההישגים שלי. אני בכלל לא צריך להתנצל על כך שאני דואג גם לוועדים החזקים. טוב לעשות את זה תוך שמירה על איזונים".

בוא נתייחס לפרשה הכואבת של סגירת רשות השידור. זאת הפעם הראשונה שההסתדרות הסכימה לסגור מקום עבודה מאורגן עם הסכם קיבוצי בחקיקה. איך זה קרה?
"אני היחיד שהתמודד עם הסיטואציה הזאת באומץ ולא זיגזג יום־יום בשלוש השנים האחרונות. גם כשאחדים ביקרו אותי קשות, עמדתי איתן על זכויות העובדים. החקיקה שהביאה לסגירה בקריאה שנייה ושלישית התרחשה במהלך מבצע צוק איתן. זאת מלחמה. נראה לך שאשבית את המשק במהלך מלחמה? אני לא אשבית את המשק כשטילים נופלים על תל אביב, גם כשסוגרים בחקיקה את רשות השידור".

אז נוצר כאן תקדים, ובמלחמה הבאה יוחלט בחקיקה אולי על סגירת הנמלים או הפרטה של חברת החשמל ללא תיאום איתה.

"החוק לסגירת רשות השידור נולד באיוולת ובחטא. לעולם לא אתן שחוק כזה יחזור על עצמו. יזמו את החוק בזמן מלחמה, ואני הגנתי על זכויות העובדים. הצביעות הייתה של כולם, כולל של הפוליטיקאים, וגם של חלקים בתקשורת שעוד כעסו על התערבותי למען רשות השידור. אזכיר לך שברפורמה המקורית ברשות, לפני החוק, אמורים היו ללכת הביתה מאות עובדים. בחוק הנוכחי התחלנו עם 180 תקנים חדשים לעובדים שיפרשו וגמרנו עם 510. כלומר, 100־150 עובדים נוספים ישתלבו בשירות המדינה. בנוסף, יש אפשרות להשתתפות במכרזים פנימיים בשירות המדינה, ולא יופעל מיקור חוץ בליבת התאגיד. תנאי הפנסיה לפורשים מעל גיל 50 שופרו דרמטית (העלות הממוצעת לחבילת פרישה לעובד הינה 1.1 מיליון שקל - י"ש). אני מתחייב להמשיך ללוות את התהליך אישית".

"עמדתי איתן על זכויות עובדי רשות השידור". צילום: פלאש 90

אבל לפני כמה חודשים הייתה תפנית ועלתה האפשרות שרשות השידור לא תיסגר אלא תיושם תוכנית הבראה מבפנים. שתקת כי אולי חששת להתעמת עם ידידך כחלון? לו היה שר אוצר אחר היית נוהג אחרת?
"כל הסיפור של רשות השידור התעורר בכלל בתקופה של יאיר לפיד כשר אוצר. מאז הייתי במסלול של שיפור מתמיד של תנאי הפרישה לעובדים. אתה שואל אם בדיעבד הייתי נוהג אחרת, ואני שב ואומר: הייתה מלחמה. אירוע רשות השידור לא יחזור על עצמו בשום מקום עבודה אחר במשק".

אולי קרבתך לכחלון פוגעת בעצמאותך ומגבילה את השימוש בכל הכלים? אתה גם בקרבת יתר לשרגא ברוש מהתעשיינים.
"אני נמדד במעשים ובהישגים ולא בדיבורים, ואתה מכיר את הרשימה. זה המבחן היחיד מבחינתי. אם בא שר אוצר ועושה דברים חברתיים, מבחינתי זה נכון. השר הנוכחי הוא החברתי ביותר מבין כל השרים שאיתם עבדתי. יש שמחפשים מאבקים למען הפופוליזם או למען קידומם האישי, אבל אני לא שם. אם צריך, אז תהיה שביתה, ובתחילת דרכי הייתה שביתה בכימיקלים ישראל שנמשכה ארבעה חודשים.

"אני לא אשבית את המשק בשביל כותרת בעיתון. אני דורש דברים הגיוניים שמביאים לצמצום פערים ומצליח לשכנע את המעסיקים והממשלה. בשביל מה להשבית את המשק אם מקבלים את הדרישות שלי? הקשר לברוש הוא בדיוק בהקשר הזה. אני מוכן לעשות כל דבר כדי לקדם את הישגי העובדים מול התעשיינים".

בוא ניקח את פרשת מכל האמוניה. לא היית מספיק נחרץ במאבק לטובת עובדי חיפה כימיקלים.
"מדובר בנושא מורכב מאוד שנמצא בדיוק בבית המשפט העליון. אני לא יכול לסגור את המשק על כל דבר. אני מאזן בין הזכות של תושבי חיפה לאיכות הסביבה ולביטחון לבין עתידם התעסוקתי של העובדים. אסור שהעובדים יישלחו הביתה. כולם מסכימים שבטווח הארוך צריך להקים מפעל חדש, אבל כעת כולם מנסים לגבש פתרון מאוזן לטווח הקצר. אני בעד פתרון שכולם יוכלו לחיות איתו".

הובלת מהלך לקיצור של שעת עבודה בשבוע מ־43 ל־42 שעות, שיופעל רק מיולי. האם העובדים ירגישו שינוי?
"ההחלטה להפעיל מיולי התקבלה בהנחה שאולי עד אז תושג הסכמה לגבי סוף שבוע ארוך בימי ראשון, שבו אני תומך. אבל לא רציתי למתוח את הסיפור ויצאתי עם קיצור שעת העבודה. גם הבדל של שעה בשבוע העבודה יורגש. לאורך זמן אני מתכוון לקצר את השבוע ל־40 שעות, ובסוף אשיג גם את זה".

בוויכוח על גיל הפרישה לפנסיה לנשים - מדוע אתה תומך בהשארת גיל הפרישה ללא שינוי, מה שעלול להגדיל את הגירעונות האקטואריים ולפגוע במבוטחים?
"שוק העבודה אינו ערוך לכך, וחייבים לדאוג גם לנשים הנופלות בין הכיסאות ועלולות להיפגע. הבעתי את עמדתי בוועדות השונות וגם בשיחות עם כחלון. בעניין הגירעונות, גיל הפרישה המעשי של נשים אינו 62 אלא 65־66, כך שהסיפור אינו כצעקתה. אני מודאג מאוד ממצב הנשים והאזרחים הוותיקים. חייבים להעלות את קצבת הזקנה ולטפל בדחיפות בסוגיית הביטוח הסיעודי, שאת ביטולה הקולקטיבי הצלחתי למנוע. חייבים לחזור ולהצמיד את הקצבאות לשכר הממוצע ולא למדד. זה בין השאר מה שאעשה כשאבחר, ואני בטוח בכך".

# # #

אף על פי שניסנקורן בטוח בניצחונו, כבר למדנו ששום דבר לא סגור עד שהוא לא סגור. סקרים סודיים של מינה צמח ומנו גבע מנבאים לו ניצחון גדול, אבל מטעמי זהירות הם אינם מתפרסמים. עדיין לא ברור אם העובדים יצביעו לפי המלצות הוועדים או לפי צו מצפונם. אם יחימוביץ' תנצח, זאת תהיה לא פחות מהפתעה מרעישה. אני מעריך שבסופו של דבר הציבור יעדיף את ניסנקורן. זה יקרה בעיקר בזכות ההצלחות חסרות התקדים משלוש השנים האחרונות, אך אי אפשר להתעלם גם מהמנגנון המשומן העומד לרשותו.

"אני אופטימי, כי יש לי תמיכה רחבה מהשטח והכרה של העובדים בתוכניות החברתיות שהובלתי ושאני מתכוון להוביל כשאבחר. אבל אני לא שאנן וממשיך בעבודת שטח אינטנסיבית", אומר ניסנקורן.

מה הטעויות שעשית בקמפיין?
"אני הולך עם האמת שלי ומשקף את מה שאני, ולא מנסה לצייר דמות אחרת. אני בא לבוחר עם היכולות המוכחות שלי. אני עובד בשביל העובדים. אני מרגיש שזה עובד וחש את האהדה הרבה בשטח".

מדוע אתה מסרב לקיים עימות מול יחימוביץ'?
"יחימוביץ' התמודדה מולי בבחירות להסתדרות כי הרגישה תקועה בפוליטיקה. אבל אני בעד התמודדות ולא מזלזל בה. אני עובד קשה כדי להבטיח את ניצחוני. אני נגד עימות טלוויזיוני, כי הקמפיין שלה הוא של הכפשות. עימות של הכפשות הדדיות לא טוב לאף אחד. אבל יש עוד כמה ימים עד לבחירות, ואשקול את הדבר".

yehudasharoni10@gmail.com
 

גלו את החדשות לפני כולם. הצטרפו בלייק לפייסבוק שלנו.