מה אנו יכולים ללמוד בשלב זה מביקור טראמפ באזור ובישראל? ראשית כל, ארצות הברית של טראמפ חוזרת למזרח התיכון, לאחר שזה ננטש בשמונה השנים האחרונות בידי ממשל אובמה. אף שארצות הברית אינה זקוקה יותר לנפט של האזור ואינה תלויה בו, ממשל טראמפ רואה באזור אינטרס אמריקאי מובהק. אם אובמה נטש את בעלי בריתו באזור, הרי טראמפ חוזר אליהם.



ומכאן נובע השינוי השני הגדול במפת הבריתות של המזרח התיכון. ממשל אובמה ראה באיראן את הגורם האזורי החזק וצידד בשאיפות ההגמוניה שלה בסהר הפורה ובמאבק השיעי נגד המדינות הסוניות שהיו בעלות בריתה של ארצות הברית בעבר. כיוון שכך הוא נתן לאיראן יד חופשית בסוריה ולא נקף אצבע מול פשעי המלחמה של אסד. בא טראמפ ומצהיר קבל כל העולם: זה נגמר. איראן היא האויב הרע, וארצות הברית מתייצבת לימין המדינות הסוניות.



ובמסגרת הזאת סעודיה היא הציר המרכזי של הקואליציה הסונית, שארצות הברית תומכת בה. ומכאן עסקת הנשק בין ארצות הברית לסעודיה בסך 380 מיליארד דולר בעשר שנים, שיחמשו את סעודיה במיטב איכויות אמצעי הלחימה. ברור שמעבר לממד הצבאי, יש כאן ממד כלכלי ממדרגה ראשונה: הרבה מקומות עבודה בארצות הברית וגם בסעודיה עצמה. אין סכנה גדולה, לדעתי, שסעודיה תפנה את הנשק נגד ישראל בעתיד. הבעיה היא מה יקרה אם המשטר הסעודי ייפול בעתיד, והוא הרי לא הכי יציב.



ולמטרה נוספת של טראמפ: לרתום את מדינות ערב וכלל מדינות האסלאם למלחמה בטרור, ששחקניו העיקריים הוגדרו במפורש: דאע"ש, אל־קאעידה, חיזבאללה, חמאס ומעליהם איראן, פטרונית הטרור. היעד הוא לבודד את איראן ולהשמיד את אנשי הטרור, האידיאולוגיה שלהם והמימון שלהם. מה שממשל אובמה נמנע מלהגיד, אומר טראמפ בפני 50 ראשי מדינות מוסלמיות: "בכנות, צריך להתמודד עם המשבר של הקיצוניות האסלאמית וקבוצות הטרור האסלאמי, שקיצוניות זו מעודדת". איך עושים את זה? המדיניות שטראמפ מציג: ארצות הברית לא תעשה את המלאכה עבורכם. אתם המוסלמים תעשו, כל מדינה בתחומה וכולם יחד.



וזה מביא אותנו לרשות הפלסטינית. התמונה מורכבת. מצד אחד, טראמפ אומר שהתרשם שאבו מאזן חפץ בשלום (כמו נתניהו) ומוכן למשא ומתן; אבל מצד שני, טראמפ אומר לו בפומבי שלא יכול לשרור שלום בסביבה שבה "האלימות שולטת, ממומנת ואף מתוגמלת" ומהצד השלישי כמעט חצי מהאוכלוסייה הפלסטינית מצויה בשליטת חמאס. לכן, על פי טראמפ, תפקידו של אבו מאזן הוא לשרש את האידיאולוגיה של חמאס, המצמיחה טרור, וגם לסלקו. משימה בלתי אפשרית, לדעתי.



ונקודה אחרונה. טראמפ עזב את ישראל בלי שום אמירה פומבית על מהלך קונקרטי. לא מעט בפוליטיקה ובתקשורת קיוו שיפתיע אותנו לרעה וייתן לנתניהו נבוט בראש. מה שהתחוור בבירור, חד וחלק, לעיני העולם כולו, הוא שנשיא ארצות הברית הוא ידיד חם, אוהב של ישראל, עם קשרים אישיים לבביים עם נתניהו, היפוכו הגמור של אובמה הקר. אבל יש כאן אתגר לנתניהו. אבו מאזן הצטייר בעיני טראמפ כרודף שלום? למה שלא ייענה לרחשי הלב של טראמפ ויזמן את אבו מאזן למפגש סמלי ראשון של רצון הדדי בשלום? למה לחכות למתווך של טראמפ?