סדרי העדיפויות של המתנדבת ליסה מיארה כנראה נמצאים במקום הנכון. אבל מה איתנו? מי בעינינו גיבור תרבות: היא או הגברת שלבשה את שמלת ירושלים בפסטיבל קאן? ומי עושה עבודת קודש: היא או עמותות ישראליות שמעידות נגד ישראל באו"ם, כאילו אין על ישראל עודף פוקוס שמאפיל על מקומות כמו מוסול ממילא? מזל שיש עיתונאי אמיץ כמו צימרמן, שרואה את זה ורוצה שהעולם יתנער מסדרי העדיפויות הנוכחיים שלו. אפשר להגיד שבדיוק בשביל זה היה שווה שיהיה תאגיד.
הזרקור הלא נכון: הצפייה בסרט "ילדות אבודה" ששודר בתאגיד הייתה מטלטלת
כמה כותרות נשפכו פה על התאגיד, ולעומת זאת, כמה כותרות יישפכו על היצירה הנהדרת ששודרה בו? במאבק על מה שחשוב, התהפכו היוצרות
התרעות פיקוד העורף