זה לא היה מינוי על בסיס מקצועי בדיוק, כי גבאי היה בעל מומחיות בתחום תשתיות תקשורת ולא בהגנת הסביבה. תפקיד השר שאליו מונה נבע מאילוצים קואליציוניים, לא משיקולים מקצועיים.
יועץ קרוב או רחוק ליו"ר מפלגה הוא בעל השפעה מצומצמת על קבלת החלטות. זאת ועוד, במימוש האיום היחיד העומד לשר מהסוג הזה - איום ההתפטרות - גבאי לא השיג דבר. מתווה הגז אושר, יעלון הועף וליברמן הוכנס במקומו.
אז מה מציע גבאי כעת בראשות העבודה? מינוי שרים מקצועיים שיהיו כפופים אליו (נניח, אם הוא ייבחר). ושוב הם לא יוכלו להשפיע? כוחם יישאב מקורות החיים שלהם, ולא מן הטיפוס מעלה באמצעות המסננת הלא נעימה והיקרה, שקוראים לה מתפקדי המפלגה?
איך גבאי אינו רואה את הסתירה? הכשלים שהוא גורר במהלך ההשתלבות שלו בכולנו של כחלון ממחישים את הסיבה שההצעה שלו - למנות שרים מקצועיים - לא תעבוד. אלא אם הוא חלק ממפלגת דיקטטור (למשל, מפלגותיהם של יאיר לפיד, כחלון, ליברמן, אריה דרעי ויעקב ליצמן), ושם ממילא הוא לא רצה להיות.
התרעות פיקוד העורף