סטטיק ובן־אל. היסטריה. תופעה. הרכב שברא פה סגנון מוזיקלי חדש. ההצלחה הכי גדולה במוזיקה הישראלית של השנים האחרונות. אין בכלל ספק.
ועכשיו אמרו לי, קוראים יקרים, כמה אלבומים הוציא כבר הצמד חמד הזה? חבל שתבזבזו זמן על מחשבה, אנחנו חיים בעידן האינסטנט. התשובה היא - אף אלבום. הם דילגו מראש על הפאזה הזו. ולכמה שירים אחראית האימפריה? בטח המון, נכון? הם הרי כבר כמה שנים בשטח. אז זהו, שלא. "טודו בום" החדש הוא בסך הכל השיר השישי שלהם.
התעשייה המקומית הייתה נתונה יותר מדי זמן בקיבעון הזה, של קמפיין המוביל לאלבום שלם. נוהל בן עשרות שנים, שבו הסינגל הוא רק האמצעי, לא המטרה. זה עבד בדרך כלל באופן הבא: אם האלבום יוצא בפסח, אפריל, היו משיקים סינגל ראשון בינואר, מתפללים שיתפוס, סינגל שני כחודש וחצי אחר כך, וסינגל שלישי בסמוך ליציאת האלבום. ההשקה הגדולה, יחסי הציבור וכל הטררם נשמרו לאלבום, והסינגלים היו כאמור רק מקדמי מכירות.