כשר למהדרין: דומה שפרופ' אסא כשר, שפעם שימש כאורים ותומים למנהיגים ומפקדים שהתלבטו בשאלות מוסר ואתיקה במלחמות צה"ל, הופך למשגיח כשרות בשירות גוף שלטוני־פוליטי, שעניינו להשתיק כל ביקורת ציבורית ואישית. האתיקן חיבר, לבקשת שר החינוך, קוד אתי לאקדמיה הישראלית, שאם יאושר, יניח עוד לבנה על קברם הכרוי של החופש האקדמי וחירות הביטוי.

בכך מצטרף כשר לַטְרֵפָה - עמיתים כראש הממשלה, שרת המשפטים, שר החינוך ושרת האי־תרבות - שכולם פועלים לסכור כל מי שיפקפק באמת האלטרנטיבית שלהם. כשר מכשיר להם את השרץ, זעק כקורבן על הביקורת ומתעלם מהנזק שייגרם לפרקטיקות האקדמיות השונות אם יעבור הקוד, כשכל התייחסות לימודית לסוגיות שנויות במחלוקת - ובלבן בעיות אתיקה, מוסר ומצפון חברתיים־שלטוניים - תיחשב לעבריינות. כבר כתב מרצה אקדמי ב"הארץ" שבגלל הקוד האתי לאקדמיה, לא תוכל תורת הקוד האתי שניסח כשר לצה"ל להילמד באקדמיה, כי היא נוגעת בנושאים שנויים במחלוקת פוליטית. כי הכל פוליטי בחוצותינו, כולל הניסיון לחסום את הפוליטיקה באקדמיה.

ואם הכל פוליטי, האם יחול הקוד גם על המלמדים באקדמיות הדתיות ובישיבות ההסדר, אותם רבנים כבודים שהאתיקה והמוסר לא עוצרים את הצהרותיהם וצוויהם הקיצוניים? ואולי חושש שר הבנט מזעמם ומייעד את הקוד החדש לניקוי צבעי השמאל מהאקדמיה ולהכשירה לאידיאולוגיה הממושטרת הימינו־דתית? ומכיוון שגם אם יעבור הקוד הזדוני בכל הערכאות, יהיו תמיד אנשי אקדמיה, מרצים וסטודנטים שחרף הסיכון יביעו את דעתם האחרת, בגלוי, ברמז או במשל, ויהיו לבנט כיתוש באוזן ולשקד כעדשה מתחת למזרן הנסיכה, אולי כדאי שהנפתלי יסגור את כל האקדמיות החילוניות, או שיחליף את סגל מוריהן במלמדי ההלכה מהמדרשיות והישיבות - ובא לישראל גואל?



בנט. אם הקוד שיזם יאושר תונח עוד לבנה על קברו הכרוי של החופש האקדמי. צילום: אבשלום ששוני

טוראים וגנרלים: איש מראשי האופוזיציה, כמדומה, חוץ ממנהיגת מרצ, לא קם למאבק בקוד החדש ובשר החינוך. ביש עתיד, ביצה עלומה, יש מנהיג אחד שוחר שלטון, שהוא אחיו לשעתיד של הבנט, ועשרה ח"כים שוחרי שתיקה; חיילים צייתנים שמחקו את עצמאותם לנוכח מנהיגם, שפעל כלום ודיבר וכתב המון מאום. לראש הממשלה במפלגתו יש 30 ח"כים ושרים, בחלקם תת־טוראים ברמתם, ויש לו סיבה טובה שבחר דווקא בכאלה, מאקוניס ומטה, וסמך בעיניים פקוחות על צייתנותם. גם שמונת הח"כים של בנט־שקד שועטים אחרי מנהיגיהם למדינת הלכה ארדואנית, משיחית ואפרטהיידית. איש מהטוראים שבמפלגות היחיד לא העז לקום, לכחכח ולומר: "רגע, אולי..." או "כן, אבל..."

במחנה הציוני, לעומתם, יש המון גנרלים ללא טוראים. כמעט כל אחד מהמעמידים עצמם לראשות המפלגה ומהמעטים שלא - ובהם ראויים לא פחות למועמדות (ציפי לבני) - הוא רב־זכויות, כישרון, יושרה ורצון לשנות. יש רצון לומר לכם: "תהיו כולכם עמנואל מקרונים", אבל איש מהם לא יהיה מקרון, כשהם מתקוטטים לא על הקוד האתי, אלא על הבכורה במפלגה נובלת. אם יחשבו מחדש את תחילתם לפנים ויסכימו לייבא את אהוד ברק, שסך מעלותיו רב ממגרעותיו, והוא היחיד, כנראה, שיכול לאחד כוחות סביבו ולהנהיג את כל המחנה השפוי והנרדף, אולי יצליחו לגבש חזית לוחמת אמיתית להצלת ישראל מעצמה.