ביום השביעי של מלחמת ששת הימים נמלטו רוב תושבי קלקיליה, כי העריכו שגם קברניטי ישראל מבינים בגיאו־פוליטיקה וינסו לגרש אותם כדי להסיר את האיום. משה דיין ציווה לעצור אותם על גשרי הירדן, להחזירם ולשקם את הבתים שנהרסו במלחמה. בכייה לדורות.
יש מצוקת דיור בקלקיליה. גם בירושלים יש. כשאין ליהודים בירושלים איפה לגור, הם עוברים לבית שמש או לביתר עילית. מי מפריע לזוגות הצעירים בקלקיליה לגור בשכם או בעיר החדשה רוואבי? מי מפריע לפרנסי קלקיליה לבנות לגובה?
והנה, מתברר כי ממשלת ישראל הסכימה להצר עוד יותר את המותניים הללו. ממש במהלך סבב שיחות נוסף על שיבה לגבולות 67’ מתגלה כי הממשלה אישרה תוספת של 4,000 דונם, 14,000 יחידות דיור במערב קלקיליה ובשטחי C, שלא נועדו לפיתוח ערבי. על הגדר, סביוני כביש 6. חמש דקות מכפר סבא.
השר אביגדור ליברמן מושך בכתפיו בבוז. הוא דיבר על מקלות וגזרים, וכולם הנהנו בהתלהבות. להערכתו, חברי הקבינט כבר נרדמו בפרטים הקטנים. מי יודע אילו גזרים נוספים חילק לערבים שר הביטחון, המתחזה להיות איש ימין מתלהם, זולל ערבים לארוחת הבוקר אך בפועל מפרנס דווקא את הערבים ומאמץ את מדיניות חלוקת הארץ של “שלום עכשיו”.
כשהביאו פושעי אוסלו את ערפאת והמחבלים שלו לארץ, הם תרמו לנו גם את מפות חלוקת הארץ של הסכמי אוסלו ב’. יהודה והשומרון חולקו לאזורי A, B
ו־C. גבולות אזור C שורטטו על פי גבולות ההתיישבות היהודית, והתכוונו שלא ייכללו בהם, ככל הניתן, יישובים ערביים.
והנה נתניהו - שידע להטיף (בהיותו באופוזיציה, כמובן) כמה אסוניים הם ההסכמים הללו, עד כמה הם מסכנים את עצם קיומה של מדינת ישראל, וכשהגיע לשלטון היו לו 1,000 הזדמנויות לבטל אותם - מסתפק עתה בתיקון. והתיקון הוא, כמובן, לטובת הערבים. בינו לבינו הוא יודע למה לא מטרידה אותו בנייה ערבית בשטחים אלו - ממילא הוא מוכן לוותר על רוב השטח. כך התחייב ,למשל, בשיחותיו עם ג’ון קרי בימי אובמה וכך התחייב עתה שוב בפני טראמפ ושליחו ג’ייסון גרינבלט.
נתניהו מקפיא את הבנייה היהודית בירושלים. מוכן לחלק אותה. הוא מאשר לערבים לבנות מסיבית בשטחי C בשעה שהוא מפזר למצביעיו הצהרות שקר על בנייה יהודית ביהודה ושומרון ובפועל מבטל שוב ושוב את האישורים הללו. נתניהו טוב לערבים.
התרעות פיקוד העורף